3. חשיבותה של עבודת המשפט והייסורים של אלוהים.
דברי אלוהים רלוונטיים:
עבודת אחרית הימים היא להפריד את כל הדברים לסוגים ולהשלים תוכנית הניהול של אלוהים, מפני שהזמן קרב ויומו של אלוהים הגיע. אלוהים מביא את כל מי שבא אל מלכותו, כלומר את כל מי שהיה נאמן לו עד הסוף, לעידן של אלוהים עצמו. אולם לפני בוא העידן של אלוהים עצמו, העבודה שאלוהים רוצה לעשות היא לא לצפות במעשי האדם או לחקור את חיי האדם, אלא לשפוט את מרדנותו. זאת משום שאלוהים יטהר את כל מי שבא בפני כס מלכותו. כל מי שצעד בעקבות אלוהים עד היום הזה הוא מי שבא בפני כס מלכותו של אלוהים. לפיכך, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים יטהר. במלים אחרות, כל מי שמקבל את עבודתו האחרונה של אלוהים הוא מי שאלוהים ישפוט אותו.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
מהותו המושחתת של האדם היא שנשפטת, מהותו של האדם שהשטן השחית אותה וכל חטאי האדם. אלוהים לא שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית, והיא לא מתבצעת באופן מיוחד עבור בן אדם מסוים. זוהי עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטים באופן שמייצג את שיפוטה של האנושות כולה. בכך ש האל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם, הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כך מתנהלת גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בני אדם מסוג מסוים או מקבוצה מסוימת, אלא שהוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה לעבודתו של אלוהים וכו'. מה שנשפט הוא מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים, והעבודה הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם עד להם, הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול.
מתוך 'האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמותו כבשר ודם' ב'הדבר מופיע בבשר'
באחרית הימים, המשיח משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. כשאלוהים עושה את עבודת המשפט, הוא לא רק מבהיר את אופיו של האדם בדברים מעטים בלבד, אלא מבצע התגלות, טיפול וגיזום בטווח הארוך. את ההתגלות, הטיפול והגיזום האלה לא ניתן להחליף במלים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק עבודה כזו נחשבת למשפט – רק באמצעות משפט כזה אפשר לשדל את האדם, לשכנע אותו לגמרי להישמע לאלוהים ולהכיר את אלוהים באמת. עבודת המשפט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת המשפט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצון אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. השפעות אלו נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים.
מתוך 'המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'
מהות עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא לטהר את האנושות, למען יום המנוחה האחרונה. שאם לא כן, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כול אחד לפי מינו ולא להיווכח במנוחה. עבודה זו היא הדרך היחידה של האנושות להיווכח במנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את האנושות מרשעותה, ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תוציא לאור את אותם דברי מרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיעו ממי שלא ניתן להושיעו, ואת מי שייוותר ממי שלא ייוותר. כשעבודתו תסתיים, בני האדם שייוותרו יטוהרו וייהנו מחיי אנוש נהדרים יותר בפעם השנייה על פני האדמה, כאשר ייווכחו בעולם אנושי נעלה יותר. במלים אחרות, הם ייווכחו ביום המנוחה של האנושות ויחיו יחד עם אלוהים. לאחר שמי שאינו יכול להיוותר יעבור ייסורים ושיפוט, צורתו המקורית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כולם יושמדו ובדומה לשטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד איש מסוג זה של בני אדם. בני אדם אלה אינם כשירים להיווכח בארץ המנוחה הסופית ואינם כשירים להיווכח ביום המנוחה שאלוהים והאדם יהיו שותפים לו, כי הם מטרות לענישה והם הרשעים, ואינם צדיקים.
מתוך 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'
בעבודתו הסופית, סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ושיפוט, אשר חושף את כל הרשע, שופט בפומבי את כל העמים ומביא לידי שלמות את מי שאוהב אותו באמת. רק טבע כזה יכול להביא את העידן לסיומו. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים יסווגו על פי מינם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך טבעם. זהו הזמן שבו אלוהים מגלה מה יעלה בגורלם של בני האדם ומהו יעדם. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ושיפוט, לא תהיה דרך לגלות את מרדנותם ורשעותם של בני האדם. רק בעזרת ייסורים ושיפוט ניתן לחשוף את סופם של כל הדברים. האדם מראה את אופיו האמיתי רק כשהוא מיוסר ונשפט. הרע ישוב אל הרע, הטוב ישוב אל הטוב, ובני האדם יסווגו על פי מינם. דרך ייסורים ושיפוט יתגלה סופם של כל הדברים, כך שהרע ייענש והטוב יזכה לגמול, וכל בני האדם ייעשו כפופים לריבונותו של אלוהים. יש להשלים את כל העבודה באמצעות ייסורים ושיפוט צודקים. מכיוון ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה ומרדנותו הייתה חמורה מדי, רק טבעו הצודק של אלוהים – שהוא בעיקר טבע של ייסורים ושיפוט המתגלה באחרית הימים – יכול לשנות את האדם מן היסוד ולהשלימו. רק טבע זה יכול לחשוף רוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, לטבע כזה יש החשיבות של העידן והגילוי וההפגנה של טבעו הם למען העבודה בכל עידן חדש. אלוהים אינו מגלה את טבעו באופן שרירותי וללא משמעות. אם כאשר סופו של האדם מתגלה באחרית הימים, אלוהים עדיין מעניק לאדם חמלה ואהבה בלתי נדלות, אם הוא עדיין אוהב כלפי האדם ואינו מעביר את האדם שיפוט צודק, אלא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, אם הוא עדיין סולח לאדם למרות כל החטאים החמורים שהוא חוטא, ללא כל שיפוט צודק, האם יהיה אי-פעם סוף לכל ניהולו של אלוהים? מתי יוכל טבע שכזה להוביל את האנושות אל היעד הנכון? ניקח לדוגמה שופט, שהוא תמיד אוהב, טוב לב ועדין. הוא אוהב בני אדם ללא תלות בחטאים שחטאו, ואוהב וסבלני כלפי בני אדם, יהיו מי שיהיו. אם כך, מתי יוכל להגיע לפסק דין צודק? באחרית הימים, רק שיפוט צודק יכול לסווג את בני האדם ולהביא את האדם לעולם חדש. בדרך זו, העידן כולו מובא אל סופו דרך טבעו הצודק של אלוהים, טבע השיפוט והייסורים.
מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'
כיום אלוהים שופט אתכם, וממיט עליכם ייסורים ומגנה אתכם, אך דעו לכם שהגינוי שלכם נועד כדי שתוכלו להכיר את עצמכם. גינוי, קללה, משפט, ייסורים – כל אלה נועדו כדי שתוכלו להכיר את עצמכם, כדי שהטבע שלכם יוכל להשתנות, ויתרה מזאת, כדי שתוכלו לדעת מה אתם שווים ולהבין שמעשיו של אלוהים צודקים, כדי שתוכלו לדעת בהתאם לטבעו ולצורכי עבודתו שהוא עובד לפי תוכניתו למען הישועה של האדם, ושהוא אל צודק שאוהב את האדם, ומושיע את האדם, ואשר שופט את האדם וממיט עליו ייסורים. אם אתם רק יודעים שמעמדכם עלוב ושאתם מושחתים וממרים את פיו, אך אתם לא יודעים שאלוהים רוצה לחשוף את הישועה שלו באמצעות המשפט והייסורים שהוא עושה בכם היום, הרי שאין לכם שום דרך לחוות דברים, וקל וחומר שאתם לא מסוגלים להמשיך קדימה. אלוהים לא בא כדי להרוג או להשמיד, אלא כדי לשפוט, לקלל, להמיט ייסורים ולהושיע. לפני סיום תוכנית הניהול שלו בת 6,000 השנים – לפני שהוא חושף את סופה של כל קטגוריית אדם – עבודתו של אלוהים על פני האדמה נעשית למען הישועה, על מנת להשלים לחלוטין את בני האדם שאוהבים אותו ולגרום להם להישמע לריבונותו. ...בעיני האדם, הישועה היא אהבתו של אלוהים, ואהבתו של אלוהים לא יכולה להיות ייסורים, משפט וקללה. הישועה חייבת להכיל אהבה, חמלה, ויתרה מזאת, דברי נחמה, והיא חייבת להכיל את הברכות האינסופיות שאלוהים מעניק. בני האדם מאמינים שכאשר אלוהים מושיע את האדם, הוא עושה זאת על ידי כך שהוא נוגע בבני האדם וגורם להם לתת לו את לבם באמצעות הברכות והחסד שלו. כלומר כאשר הוא נוגע באדם, הוא מושיע אותו. ישועה כזו היא סחר חליפין. רק כאשר אלוהים יעניק לבני האדם פי מאת מונים, בני האדם יפעלו תחת שמו של אלוהים וישאפו לעשות דברים טובים למען אלוהים ולהעניק לו כבוד. זה לא מה שאלוהים רוצה עבור האנושות. אלוהים בא כדי לעשות עבודה על פני האדמה על מנת להושיע את האנושות המושחתת – אין בכך כל שקר. אלמלא כן, הוא בשום אופן לא היה בא לעשות את העבודה הזו באופן אישי. בעבר, שיטת הישועה שלו הייתה הפגנה של שפע אהבה וחמלה, כך שהוא נתן את כל כולו לשטן בתמורה לאנושות כולה. המצב הנוכחי שונה לחלוטין מהעבר: כיום, הישועה שלכם מתרחשת באחרית הימים, במהלך המיון של כל בני האדם לפי סוגם. אמצעי הישועה שלכם הוא לא אהבה או חמלה, אלא ייסורים ומשפט שנועדו כדי שהאדם יזכה בישועה מעמיקה יותר. לפיכך, כל מה שאתם מקבלים הוא ייסורים, משפט ומכות חסרות רחמים, אך דעו לכם שהמכות האכזריות האלה אינן ענישה כלל ועיקר; דעו לכם שבלי קשר לחומרת דבריי, מה שפוקד אתכם אינו אלא מילים ספורות שנראות לכם אכזריות לגמרי; ודעו לכם שבלי קשר לכעסי הרב, מה שפוקד אתכם הוא עדיין דברי חינוך, ושאני לא מתכוון לפגוע בכם או להמית אתכם. האין כל אלה עובדות? דעו לכם שכיום, גם המשפט הצודק וגם הזיכוך והייסורים האכזריים נועדו כולם למען הישועה. בלי קשר לשאלה אם מתקיים היום המיון של כל בני האדם על פי סוגם או אם מתקיימת היום החשיפה של קטגוריות האדם, כל אמירותיו ועבודתו של האדם נועדו כדי להושיע את בני האדם שבאמת אוהבים את אלוהים. משפט צודק נועד לטהר את האדם; זיכוך אכזרי נועד לנקות את האדם; דברים מחמירים או ייסורים נועדו כולם לטהר את האדם ולמען הישועה. לפיכך, שיטת הישועה של היום שונה מזו של העבר. כיום, המשפט הצודק מושיע אתכם, והוא כלי טוב למיון כל אדם על פי סוגו, וייסורים אכזריים מעניקים לכם ישועה עילאית – מה יש לכם לומר בפני הייסורים והמשפט האלה? אתם נהניתם מישועה מההתחלה ועד הסוף, הלא כן? גם ראיתם את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם וגם הבנתם את כול יכולתו ואת חוכמתו. יתרה מזאת, אתם חוויתם הכאה והטלת משמעת חוזרות ונשנות. אולם קיבלתם גם חסד עילאי, הלא כן? הברכות שקיבלתם מתעלות על אלה של כל האחרים, הלא כן? החסדים שקיבלתם שופעים יותר מהכבוד והעושר של שלמה המלך! חשבו על כך: אם כוונתי בבואי הייתה לגנות ולהעניש אתכם, ולא להושיע אתכם, האם ייתכן שהייתם מאריכים ימים עד היום? האם ייתכן שיצירי בשר ודם חוטאים שכמותכם היו שורדים עד היום? אם המטרה היחידה הייתה להעניש אתכם, מדוע התגלמתי כבשר ודם ופתחתי במיזם כה אדיר? ניתן להעניש בני תמותה כמותכם במילה אחת בלבד, הלא כן? האם עדיין הייתי רוצה להשמיד אתכם אחרי שגיניתי אתכם? האם אתם עדיין לא מאמינים בדבריי האלה? האם יכולתי להושיע את האדם רק באמצעות אהבה וחמלה? לחלופין, האם הייתי יכול להשתמש רק בצליבה כדי להושיע את האדם? טבעי הצודק מתאים יותר להפיכת האדם לצייתן, הלא כן? הוא מסוגל להושיע את האדם באופן יסודי יותר, הלא כן?
מתוך 'עליכם להניח בצד את ברכות המעמד ולהבין את רצונו של אלוהים בנוגע לישועת האדם' ב'הדבר מופיע בבשר'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה