23.4.19

ספרי קודש | 8. מה ההבדל בין אדם ישר ואדם ערמומי?

דברי אלוהים רלוונטיים:

כנות, משמעותה שאתם נותנים את לבכם לאלוהים; שלעולם אינכם נוהגים בו בחוסר יושר; שאתם פתוחים בפניו בכל, ולעולם לא מסתירים ממנו את האמת; לעולם לא נוהגים באופן המוליך שולל את אלו שבמרומים ומשלה את אלו שעל פני האדמה; ולעולם אינכם נוקטים פעולות שנועדו אך ורק לשאת חן בעיני אלוהים. בקצרה, כנות היא הימנעות מחוסר טוהר בפעולותיכם ובדבריכם, ומהולכת שולל של אלוהים והאדם. דבריי פשוטים מאוד, אך מייגעים כפליים עבורכם. רבים יעדיפו דין גיהינום על פני התנהגות ודיבור כנים. אין זה מפליא, אם כן, שיש לי יחס אחר כלפי חסרי הכנות. אני מבין, כמובן, את הקושי האדיר שלכם להיות בני אדם כנים. כולכם מתוחכמים ומיומנים מאוד בשיפוטכם את האחר מנקודת המבט שלכם, מה שהופך את העבודה שלי לפשוטה הרבה יותר. ומכיוון שכל אחד מכם מסתיר סודות בליבו, ובכן, אני אשלח כל אחד מכם לתוך אסון לעבור "מבחן אש", כדי שמאותו זמן והלאה תהיו מחויבים לחלוטין לאמונה בדבריי. לבסוף, אחלץ מפיכם את המילים "אלוהים הוא אל נאמן," אז תכו על חזותיכם ותקוננו על כי "עָקֹב הַלֵּב."

מתוך 'שלוש תוכחות' ב'הדבר מופיע בבשר'


אני מאוד מעריך את אלו שאינם מטפחים חשד לגבי אחרים ואת אלו שמקבלים את האמת ללא היסוס; לאנשים מהסוג הזה אני דואג בקפידה, שכן בעיניי הם ישרי הדרך. אם אתם מאוד ערמומיים מטבעכם, אזי יש לכם לב זהיר וחשד לגבי כל דבר וכל אדם. מהסיבה הזו אמונתכם בי בנויה על יסודות של חשד. אני לעולם לא אכיר באמונה מסוג זה, וללא אמונה אמיתית, גם אהבתכם אינה אהבה אמיתית. ואם אתם מפקפקים אפילו באלוהים ועוסקים בספקולציות ביחס אליו, אתם בהחלט האנשים הערמומיים ביותר שיש.

מתוך 'כיצד להכיר את אלוהים עלי אדמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

יש הנוהגים בהגינות ובמיוחד "בנימוס" בפני אלוהים, אך הופכים מתריסים וחסרי רסן בפני רוח הקודש. האם תמנו אדם שכזה בקרב שורות ההגונים? אם אתם צבועים ומיומנים ב"התערות" בחברה, אז אני אומר שאתם בהחלט אנשים המקלים ראש באלוהים. אם דבריכם מלאים תירוצים והצדקות חסרות ערך, אז אני אומר שאתם אנשים מאוד חסרי נכונות לנהוג לפי האמת. אם יש לכם סודות שאתם לא ששים לשתף ואינכם מוכנים לחשוף את סודותיכם – את קשייכם – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אז אני אומר שאתם אנשים שעבורם הישועה לא תתקבל בקלות ואשר לא יגיחו בקלות מן האפלה. אם ביקוש דרך האמת מוצא חן בעיניכם, אתם אנשים החיים לעיתים קרובות באור. אם אתם שמחים להיות כלי שרת בבית האל, העובדים בשקדנות, במצפוניות ובאלמוניות, תמיד נותנים ולעולם לא לוקחים, אז אני אומר שאתם קדושים נאמנים, כי אינכם מבקשים תמורה ופשוט נוהגים ביושר. אם אתם מוכנים להיות כנים, אם אתם מוכנים לתת את כל כולכם, אם אתם מסוגלים להקריב את חייכם למען אלוהים ולשאת עדות, אם אתם ישרים עד כדי כך שאתם יודעים רק לְרַצות את אלוהים ואתם לא חושבים על עצמכם או לוקחים לעצמכם, אז אני אומר שאנשים כאלו הם האנשים הניזונים מהאור ואשר יחיו לנצח במלכות. אתם אמורים לדעת האם יש בכם אמונה אמתית ונאמנות אמתית, האם בעברכם סבלתם למען אלוהים והאם אתם נשמעים בשלמות לאלוהים. אם אתם חסרים את הדברים הללו, אז נותרים בתוככם חוסר צייתנות, הונאה, חמדנות וחוסר שביעות רצון. מכיוון שליבכם חסר יושר, מעולם לא קיבלתם את הערכת אלוהים ולא חייתם באור. גורלו של כל אחד תלוי בהיותו בעל לב נועז וישר ונשמה טהורה. אם אתם אנשים חסרי יושר במיוחד, עם לב מלא זדון ונשמה טמאה, אז גורלכם ודאי במקום בו האדם נענש.

מתוך 'שלוש תוכחות' ב'הדבר מופיע בבשר'

השיתוף של האדם:

אנושיות רגילה היא מה שאלוהים העניק לבני האדם כשברא אותם לראשונה. בני אדם קדמונים אלה אומנם לא ידעו את האמת ונראו בורים ותמימים קמעה, כמי שאינם מסוגלים לעמוד בפני עורמתו של השטן, אך טבעם לא היה מושחת, ורעלי השטן לא הרעילו אותם עדיין. מאפייני האנושיות הרגילה הם מצפון והיגיון, טוב לב, העדר רוע, פשטות, תום, כנות וגם אהבה לקרבתו של אלוהים ולהקשבה לקולו. אנושיות רגילה כוללת גם צרכים אנושיים רגילים ודפוסים נורמליים של חיי אדם. אלו הם הביטויים של אנושיות רגילה. לאחר שהאנושות הושחתה בידי השטן, בני האדם החלו לפחד מאלוהים, להימנע ממנו, ואפילו להתנגד לו ולבגוד בו. הם החלו לטפח בקרבם רוע לב וקנאה, והיו מסגלים להרוג אפילו למען רווח חומרי. הם נעשו יותר ויותר מושחתים, יותר ויותר רעים, והמציאו סוגים שונים של רשע, אנוכיות, רדיפת בצע, בוגדנות, מרמה ואכזריות. לאחר שרעלים אלה של השטן הפכו לטבע האנושי, בני האדם איבדו את האנושיות הרגילה והחלו להפגין רק אופי השטני. זוהי האנושות שהושחתה בידי השטן, שבניה שונים לחלוטין מבני האדם הראשונים בעלי האנושיות הרגילה. ...המהות של אנושיות רגילה מסתכמת בכנות וטוב לב, ואילו המהות של אנושות המושחתת מסתכמת בוגדנות ורוע לב; זהו ההבדל המהותי בין אנשים ישרים לרמאים.

מתוך 'בשיתוף ובדרשה על ההיווכחות בחיים'

אם אנשים אינם ישרים, אלוהים לא מרוצה מהם, ולכן הם לא יהיו חלק מאנשיו. אנשים ישרים לא רק נאהבים בידי אלוהים, אלא גם בידי אנשים אחרים. מדוע אנשים אוהבים טיפוסים ישרים? יש כאלה שיאמרו שאנשים ישרים הם אמינים. זו סיבה אחת. כשאתה מתרועע איתם, לבך רגוע ויציב, אין בך ספקות או חרדות לגבי צרות עתידיות, ואינך דואג שמא הם ינסו לרמות אותך או לפגוע בך. העניין העיקרי הוא שאנשים ישרים מנסים לעזור לאחרים – הם פותחים את לבם בפני אחרים ועוזרים להם להרוויח. אלוהים אוהב אנשים ישרים, משום שמעצם אמונתם בו, הם אוהבים את האמת ומסוגלים לנהוג על-פיה. לכן רוח הקודש פועלת עליהם. כאשר רוח הקודש פועלת על אנשים ישרים, הם זוכים בחסדו של אלוהים, הם מבינים את האמת וביכולתם לחיות בדרך כנה. זו הסיבה לכך שאנשים אוהבים טיפוסים כנים. מעבר לכך, התרועעות עם אנשים כנים יכולה גם ללמד אדם כיצד להתנהל. היא מאפשרת לך ללמוד איך להתנהג, לפעול ולנהוג לפי האמת, כך שבסופו של דבר תוכלו יחדיו לחיות בדמותו של אדם רגיל, לחיות לפי סגנונו של אדם רגיל. אם כן, מדוע אנשים לא מחבבים טיפוסים ערמומיים? מדוע אלוהים מתעב אנשים ערמומיים? מהם הנוהגים המושחתים של אנשים אלה? מהם אופיים ומהותם? מה הם יכולים להעניק לאנשים? נסה להבין זאת! מה היא מהות טבעו המושחת של אדם ערמומי וחסר מצפון? זוהי מהות אנוכית להפליא. מה הכוונה ב"אנוכית"? הכוונה היא שאנשים עושים הכול לטובתם האישית. הם לא מתחשבים באחרים, הם תרים אחר תענוגות אישיים בלבד, ולא אכפת להם אם אחרים יחיו או ימותו. האין סוג זה של אנשים הוא האנוכי והבזוי ביותר? (כן.) אמור לי אתה, במקרה שאדם בעל כוח בכנסייה אינו ישר, האם העם הנבחר של אלוהים יזכה ברווח? אדם זה לא שוקל אם אנשיו של אלוהים יכולים להשיג את האמת או אם אכילתם ושתייתם של דברי אלוהים תישא פרי. גם לא משנה לו אם הם יכולים להיווכח במציאות, לעלות על המסלול הנכון לאמונה באלוהים, ובין אם הם יכולים להיוושע או לא. כל מה שהוא לוקח בחשבון הוא זה: "כל עוד אני נהנה מתענוגות, יש לי מעמד, אני מתבלט בקהילתי, יש לי שליטה על כולם ואני מרוצה – אז הכול בסדר!" עיסוקיו מתחילים ונגמרים במימוש תשוקות הבשר שלו, מבלי להתחשב במצב עמו הנבחר של אלוהים. האין זו מהותו העיקרית של אדם ערמומי? האם אנשים ערמומיים מתעניינים רק בעצמם? (כן.) אם כך, תמצית מהותם של אנשים ערמומיים היא התרכזות-עצמית, חיפוש אחר תענוגות בשר, ושום דאגה לרגשותיהם של אחרים. כעת נביט באותם מנהיגי שקר וצוררי משיח – האם הם האנשים הערמומיים ביותר? הם מרוכזים בעצמם בכל מובן, ולא מתחשבים בשאיפות עמו הנבחר של אלוהים. אם יש דבר-מה טוב בכנסייה, הם הראשונים ליהנות ממנו; אם יש תפקיד בכיר המבטיח עוצמה רבה, הם הראשונים לאיישו. האין אדם מסוג זה הוא האנוכי ביותר? הטיפוס האנוכי ביותר הוא הערמומי והצבוע ביותר, הלא כן? חשוב למשל על אב ואם טובים: איזה היבט בהם מעריצים ילדיהם יותר מכול? הדבר החשוב ביותר לילדים הוא שהוריהם לא יתרכזו בעצמם, אלא יחיו למען ילדיהם, יעניקו להם הכול ויעשו כל דבר לטובתם. ילדים אוהבים הורים כאלה. האם לדעתך אב ואם טובים מתייחסים לילדיהם במלוא המסירות והכנות? (אכן.)

מה צריך אדם לעשות כדי להיות ישר? דבריו ומעשיו צריכים להועיל לאחרים. אל לו להתרכז בעצמו, אלא להתחשב באחרים לרוב. כך הוא יכול להתחשב בכוונותיו של אלוהים, לזנוח את בשרו האישי, לשאת סבל ולהיפרד מכול היקר לו כדי לספק את אלוהים. אדם ישר אוהב אחרים במהותו, ומפני שהוא אוהב אחרים, הוא גם יכול לאהוב את אלוהים. לעומת זאת, אדם ערמומי אוהב את עצמו ועושה כל דבר למען טובתו האישית. אדם ישר אינו אנוכי. הוא אומר: "אם יש לך קשיים, אוכל לעזור לך. אם אינך מבין את האמת, אחלוק אותה איתך; אחלוק איתך כל דבר שאני יודע ומבין". הוא מסייע לאחרים ללא שמץ אנוכיות, מבלי לצפות לגמול או להחזר. אם אדם ערמומי עושה דבר-מה טוב עבורך, הוא יזכור זאת לכל החיים. ואם לא תפרע את החוב, הוא ינעץ בך עיניים באופן שמרמז: "אתה עדיין חייב לי. מתי תשלם לי בחזרה? היכן המצפון שלך?" אם אדם ערמומי עושה דבר-מה עבור אחר, הוא ינצור זאת בלבו לעד, מתוך הנחה שהאדם חייב לו כה הרבה עד שלא ניתן להחזיר הכול בתקופת חיים אחת. האין זה המאפיין של אדם ערמומי? אם תביט במנהיג טוב, אתה תבחין שהוא אדיב ובעל לב טוב להפליא. מהו המאפיין המייחד אותו? כנותו. מנגד, מהם המאפיינים שמייחדים מנהיג שקר, אדם רע או אדם רע מאוד? ערמומיות ואנוכיות. משום שהוא כה אנוכי, הוא ערמומי. אם אדם הוא כנה לחלוטין, הוא יכול לאהוב אחרים ולעזור להם. מכאן שהמאפיין של אדם טוב הוא כנות, בעוד שהמאפיינים של אדם רע הם ערמומיות ואנוכיות...

האם אתה חושב שאנשים טובים נשמעים טובים בעודם מדברים, או שמא אנשים ערמומיים נשמעים טובים? חשוב על כל האנשים בעולם – אלה שדבריהם נשמעים טובים יותר, הם לוודאי אנשים ערמומיים יותר. אלה שמדברים באופן ישיר – גם אם דבריהם לא נשמעים טובים באותה המידה – הם אנשים די כנים, אולי אף טובים, וביכולתם לעזור לך. האם מדד זה הוא מדויק? במסגרת עבודת אחרית הימים, אלוהים מפגין טבע צודק, מלכותי וזועם. אנו יכולים לראות שדבריו הם ישירים ומדויקים! מכיוון שדבריו נוגעים ישירות בלב העניין וחושפים במישרין את אופי האדם ואת האמת הממשית של השטן, יש אנשים שלא יכולים לקבל זאת. יש להם השקפות משלהם, והם אפילו חושבים שהוא מגדף אנשים. בפועל, לא מדובר בגידוף אלא בחשיפת האמת שבדברים. אם אינך יכול לקבל זאת כעת, חכה עד בוא היום שבו תראה את עצמך בדברי אלוהים. אתה תרגיש ממש כמו שד, זוהמה ושטן. זהו הרגע שבו תחוש שדברי אלוהים הם אמת, שאין בהם ניסיון לגדף אנשים או להעליבם. לכן, ככל שמילים הן ישירות יותר, לא מסולפות, מנומסות, ערבות לאוזן או מזוככות, כך הן מעשיות יותר ומעידות על דוברים כנים. ככל שמילים הן נעימות יותר לאוזן, כך הן כוללות יותר תחבולות שטניות. יש פתגם מסוים שאומר: "מילים מתוקות וחרב לבטן". המשמעות היא שכל אלה שמדברים בעידון, בנימוס ומוליכים את הבנתם של אחרים שולל, הם אנשים מאוד בוגדניים. לאנשים אלה יש כוונות עוינות. הם מתקשטים ומתגנדרים, ומשקיעים תשומת לב רבה בדימוי שלהם. ניתן לתאר את טבעם של אלה שמשקיעים תשומת לב רבה בדימוי שלהם במילים ספורות: הם שטחיים, צבועים וטובים בהעמדת פנים. אם כך, אנשים שטובים בהעמדת פנים יודעים כיצד לבחור את המילים המתאימות. ראשית, עליהם להיות זהירים לגבי אופני השימוש בשפה; שנית, עליהם להקפיד על הסגנון הלשוני שלהם; ושלישית, עליהם להקפיד על קישוטיות לשונית. לכן, ככל שאנשים משתייכים יותר לשטן, כך הם מדברים ביתר בוגדנות ונכלוליות. כיום יש כמה דמויות מיוחדות שמשתמשות כך בשפה, עד לרמה שבה לא ניתן ללמוד דבר מדבריהם. בקושי ניתן להבין את המסר שלהם, וגם אם תנסה לנסח אותו בעצמך, לא תצליח. על מה זה מעיד? על כך שאנשים אלה הם נכלוליים מאוד, ושהם משקיעים מחשבה רבה בלשונם, וכתוצאה מכך הוגים דברים מובנים למחצה. עם זאת, קשה לשים אצבע על הבעיה בדבריהם. אתה תרצה ללמוד מהם, אך לא תוכל, כי לא ניתן להבין את הוכחותיהם. האין אנשים אלה, שמשתייכים לשטן ומשקיעים מאמצים רבים בלשונם, ערמומיים? (אכן.)

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

אנשים כנים עוסקים בחיפוש האמת, משום שהם אוהבים את האמת. מה לגבי אנשים שקרנים? הם אינם אוהבים את האמת. הם אוהבים דוקטרינות. הם אוהבים להסביר דברים לאחרים ולעזור להם. הם אוהבים להתרברב. אם כך, הם מתמקדים בדיבור. האין אנשים אלה מזויפים? אנשים ערמומיים דואגים להופעה החיצונית שלהם. הם בדיוק כמו הפרושים, שהתפללו כדי למשוך את תשומת לבם של אחרים, שהתפללו בצמתים כדי שכולם יוכלו לראות אותם. מבחוץ הם נראו אדוקים להפליא, אולם מה הם עשו בפועל? הם נהגו כמו אנשים רמאים ומזויפים לגמרי! אנשים כנים אוהבים את האמת. כאשר הם בנוכחותו של אלוהים, הם לא מבקשים דבר מלבד האמת, הבנת רצונו של אלוהים והשגת נכונות לרצות את אלוהים. הם לא שומרים בלבם שלל מזימות ערמומיות, ואין להם הרבה רעיונות אנוכיים ובזויים. לבבותיהם טהורים. לכל היותר, הם מהרהרים במחשבה: "כיצד אוכל לרצות את אלוהים? מה הוא רצונו האמיתי?" אם הם אינם מבינים דבר-מה, הם מתפללים ללא הרף וממשיכים להרהר בנושא עד אשר מוצאים תשובה. האין אנשים אלה הם כנים? אנשים כנים אוהבים את האמת, לכן הם ללא ספק עוסקים בחיפוש האמת. בעודם מתפללים לאלוהים, הם לא מבקשים דבר מלבד חיפוש האמת ועיסוק בה. אם תבקש מהם לא לחפש את האמת או לא להבין את רצונו של אלוהים במהלך התפילה, הם יחושו שאין ביכולתם לעשות דבר, משום שאלה הדברים היחידים שהם יכולים לעשות בפני אלוהים. הם מרגישים שכל דבר אחר יהיה נבוב וחסר משמעות. הם מסרבים לעשות דברים כוזבים. אנשים ערמומיים אינם נוהגים כך. הם תמיד מתגאים ומתרברבים בפני אלוהים. הם מתפארים בנימוקיהם, מציגים את יכולותיהם לראווה ומשוויצים בהישגיהם. למעשה, הם עושים כל דבר למען יראו אחרים. הם רוצים שאנשים יקבלו אותם, ישבחו אותם ויקשיבו להם. כל אלה שאינם מבקשים את האמת, שאינם עוסקים בהבנת רצונו של אלוהים ושאינם צמאים לאמת, הם אנשים ערמומיים, מזויפים וצבועים...

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

מקור  כנסיית האל הכול יכול

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה