22. מה פירוש הדבר להיות חסיד אדם?

דברי אלוהים רלוונטיים:

8. בני אדם שמאמינים באלוהים צריכים לשמוע לאלוהים ולעבוד אותו. אסור לכם לרומם או להעריץ אף אדם. אינכם צריכים לתת את המקום הראשון לאלוהים, את המקום השני לאנשים שאתם מעריצים ואת המקום השלישי לעצמכם. אף אדם לא אמור לתפוס מקום בלבכם, ואסור לכם להתייחס לבני אדם – במיוחד את אלו שאתם מעריצים – כאל בעלי מעמד זהה לאלוהים וכאל שווים לו. אלוהים לא יסבול זאת.

מתוך 'עשרת הצווים המנהליים שבני עמו הנבחר של אלוהים חייבים להישמע להם בעידן המלכות' ב'הדבר מופיע בבשר'

יש כאלה שלא מרוצים מהאמת ועל אחת כמה וכמה לא מרוצים מהמשפט. במקום זאת, הם מרוצים מעוצמה ומעושר. בני אדם כאלה נחשבים שחצנים. הם מחפשים אך ורק קבוצות בעלות השפעה בעולם וכמרים ומורים שהוכשרו בסמינרים. אף על פי שהם קיבלו את דרך האמת, הם ממשיכים להיות ספקנים והם לא מסוגלים להקדיש את עצמם לחלוטין. הם מדברים על הקרבה לאלוהים, אך עיניהם מתמקדות בכמרים ובמורים הגדולים, ואת המשיח הם משליכים הצדה. לבם מלא בתהילה, הון וכבוד. הם לא מאמינים כלל שאדם כה עלוב מסוגל לכבוש אנשים רבים כל כך, ושאדם כה חסר חשיבות מסוגל לעשות בני אדם למושלמים. הם לא מאמינים כלל שהאפסים האלה החיים באבק ובין ערימות אשפה הם העם הנבחר של אלוהים. הם מאמינים שאם בני אדם כאלה היו מושאי הישועה של אלוהים, השמיים והארץ היו מתהפכים, וכולם היו צוחקים בלי סוף. הם מאמינים שאם אלוהים בחר באפסים האלה כאלה שהוא יעשה למושלמים, בני האדם הדגולים האלה יהפכו לאלוהים עצמו. נקודות המבט שלהם נגועות בחוסר אמונה. למעשה, לא רק שהם לא מאמינים, אלא שהם פשוט בהמות מגוחכות. זאת משום שהם מעריכים רק מעמד, יוקרה, ועוצמה. מה שהם מעריכים באמת הם קבוצות גדולות ופלגים גדולים. אין להם עניין בכל מי שהמשיח מוביל את דרכו. הם פשוט בוגדים שהפנו את גבם למשיח, לאמת ולחיים.

אתם לא מעריצים את הענווה של המשיח, אלא את אותם רועי שווא שמעמדם רם. אתם לא אוהבים את חביבותו או חוכמתו של המשיח, אלא את אותם פוחזים הקשורים לעולם הנתעב. אתם צוחקים לנוכח כאבו של המשיח, שאין לו מקום להניח את ראשו, אך מעריצים את אנשי הגוויות האלה החוטפים מנחות וחיים חיי הוללות. אתם לא מוכנים לסבול עם המשיח, אך הולכים בשמחה לזרועותיהם הפתוחות של צוררי המשיח הפזיזים, על אף שהם מספקים לכם אך ורק בשר ודם, רק אותיות ורק שליטה. למרות זאת, לבכם נמשך אליהם, אל המוניטין שלהם, אל מעמדם בלבם של כל השטנים, אל השפעתם ואל סמכותם. אולם אתם ממשיכים להתנגד ולסרב לקבל את עבודתו של המשיח. זו הסיבה שאני אומר שאין לכם האמונה של ההכרה במשיח. הסיבה היחידה שצעדתם בעקבותיו עד היום היא שהדבר נכפה עליכם. בלבכם תמיד נישאות תמונות נשגבות רבות ואתם לא יכולים לשכוח את הדברים והמעשים שלהן, ולא את דבריהן וידיהן המשפיעים. בלבכם הן לעולם עליונות ומלאות גבורה. אבל לא כך הדבר עם המשיח של היום. הוא לעולם חסר חשיבות בלבכם, ולעולם לא ראוי ליראה. זאת מפני שהוא יותר מדי רגיל, משום שיש לו השפעה מעטה מדי ומשום שהוא כלל לא נשגב.

מתוך 'האם אתם מאמינים באלוהים באמת?' ב'הדבר מופיע בבשר'

לכן יש כאלה שלרוב הולכים שולל אחרי אנשים שכלפי חוץ נראים רוחניים, נראים אציליים, נראים בעלי צלמים נעלים. באשר לבני האדם שיכולים לדבר על מכתבים ודוקטרינות, ואשר דבריהם ומעשיהם נראים ראויים להערצה, מעריציהם מעולם לא הסתכלו במהות מעשיהם, בעקרונות של פעולותיהם ובמטרותיהם. והם מעולם לא שקלו אם בני האדם האלה באמת נשמעים לאלוהים ואם הם באמת יראים את אלוהים וסרים מרע. הם מעולם לא פענחו את מהות אנושיותם של בני האדם האלה. במקום זאת, מהשלב הראשון של ההיכרות איתם, הם מתחילים אט אט להעריץ את בני האדם האלה ולהוקיר את בני האדם האלה, ובסופו של דבר בני האדם האלה הופכים לאלילים שלהם. יתרה מזאת, בדעתם של בני אדם מסוימים, האלילים שהם עובדים, שהם מאמינים שיכולים לנטוש את משפחתם ועבודתם, ולשלם את המחיר על פני השטח – האלילים האלה הם אלה שבאמת מְרַצים את אלוהים, אלה שבאמת מקבלים סוף טוב ויעד טוב. בדעתם, האלילים האלה הם בני האדם שאלוהים משבח. מה גורם לבני האדם למחשבה כזו? מהי מהותו של העניין הזה? מהן ההשלכות שיכולות להיות לו? בואו נדון ראשית במהותו.

...יש רק סיבה אחת בלבד שגורמת לבני האדם לפעול באופן כה נבער ולהחזיק בהשקפות כה נבערות או בהשקפות ונוהגים כה חד-צדדיים, והיום אספר לכם עליה. הסיבה היא שעל אף שבני האדם הם חסידי האל, ושהם מתפללים אליו מדי יום וקוראים את דבר האל מדי יום, הם לא מבינים באמת את כוונותיו של אלוהים. זה שורש הבעיה. אם אדם מבין את לבו של אלוהים, מבין מה אלוהים אוהב, מה אלוהים מתעב, מה אלוהים רוצה, מה אלוהים דוחה, איזה סוג אדם אלוהים אוהב, איזה סוג אדם אלוהים לא אוהב, איזה רף יש לאלוהים בדרישותיו מהאדם ואיזו גישה אלוהים נוקט בהפיכת האדם למושלם, האם האדם הזה יכול להחזיק ברעיונות אישיים משל עצמו? האם הוא יכול פשוט לעבוד אדם אחר? האם אדם רגיל יכול להפוך לאליל שלו? אם אדם מבין את כוונותיו של אלוהים, השקפתו קצת יותר רציונלית. הוא לא יעבוד אדם מושחת באופן שרירותי, ובצעידתו בנתיב של הנהגת האמת, הוא לא יאמין שאימוץ שרירותי של כמה כללים או עקרונות פשוטים שווה ערך להנהגת האמת.

מתוך 'כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

עדיף שבני האדם האלה שאומרים שהם חסידי אל יפקחו עיניים ויביטו היטב כדי לראות במי הם מאמינים בדיוק: האם אתם מאמינים באלוהים, או שמא זהו השטן? אם אתם יודעים שהדבר שאתם מאמינים בו הוא לא אלוהים אלא האלילים שלכם עצמכם, מוטב שלא תאמרו שאתם מאמינים. אם אתם באמת לא יודעים במי אתם מאמינים, מוטב שלא תאמרו שאתם מאמינים. אמירה כזו תהיה חילול קודש! אף אחד לא מכריח אתכם להאמין באלוהים. אל תאמרו שאתם מאמינים בי, מכיוון ששמעתי מספיק מילים כאלה לפני זמן רב, ואני לא רוצה לשמוע אותן שוב, מפני שהדבר שאתם מאמינים בו הוא האלילים שבלבכם והנחשים המקומיים המנוולים שבקרבכם. בני האדם שמנענעים בראשיהם כשהם שומעים את האמת ומחייכים מאוזן לאוזן כשהם שומעים דיבור על מוות, הם צאצאיו של השטן, והם כולם מושאים לסילוק. קיימים בכנסייה בני אדם רבים שאין להם כל יכולת הבחנה, וכשמשהו מטעה קורה, הם פשוט עומדים לצדו של השטן. כשהם נקראים משרתי השטן, הם מרגישים שנעשה להם עוול כה גדול. ואפשר לומר שאין להם כל יכולת הבחנה, אך הם תמיד יעמדו בצד שהאמת לא בו. לא הייתה אפילו פעם חיונית אחת שבה הם עמדו בצד של האמת, ולא הייתה אפילו פעם אחת שבה הם עמדו על רגליהם וסנגרו על האמת – אם כן, האם באמת אין להם כל יכולת הבחנה? מדוע הם תמיד עומדים לצדו של השטן? מדוע הם לעולם לא אומרים אף מילה הוגנת או סבירה למען האמת? האם המצב הזה באמת נובע מהבלבול הרגעי שלהם? ככל שיש לאדם פחות יכולת הבחנה, כך הוא פחות מסוגל לעמוד בצד של האמת. מה זה מוכיח? האין זה מוכיח שבני האדם חסרי יכולת ההבחנה אוהבים רוע? האין זה מוכיח שבני האדם חסרי יכולת ההבחנה הם צאצאים נאמנים של השטן? מדוע הם תמיד מסוגלים לעמוד לצדו של השטן ולדבר באותה שפה שבה הוא מדבר? כל מילה וכל מעשה שלהם, ואף הדברים שהם מבטאים מוכיחים היטב שהם לא אוהבים את האמת בשום אופן, אלא שהם בני אדם שמתעבים את האמת. העובדה שהם יכולים לעמוד לצדו של השטן מוכיחה היטב שהשטן באמת אוהב את השדים העלובים האלה שנלחמים למען השטן כל חייהם. האין העובדות האלה ברורות להפליא? אם אתם באמת אוהבים את האמת, מדוע אתם לא מסוגלים להעריך כלל את בני האדם שמנהיגים את האמת, ומדוע אתם מיד נוהים אחרי אלה שלא מנהיגים את האמת ברגע שחל השינוי הקל שבקלים בארשת פניהם? איזו מין בעיה היא זו?

מתוך 'אזהרה למי שלא מנהיג את האמת' ב'הדבר מופיע בבשר'

השיתוף של האדם:

מה פירוש הדבר להיות חסיד של אנשים? להיות חסיד של אנשים פירושו שאדם הולך אחרי העובדים או המנהיגים שאותם הוא מעריץ. לאלוהים אין הרבה מקום בלבבם. הם פשוט תלו שלט שבו נכתב שהם מאמינים באלוהים, והם מחקים ומעתיקים מאנשים בכל דבר שהם עושים. במיוחד כשמדובר במשהו חשוב, הם נותנים לאנשים להחליט, הם נותנים לאנשים לקבוע את גורלם. הם עצמם אינם מחפשים את כוונת האל, והם אינם מסוגלים לשפוט מילים שאנשים אומרים. כל עוד מה שהם שומעים נשמע סביר, אז בין אם זה עולה בקנה אחד עם האמת או לא, הם עדיין מקבלים אותו ומקשיבים לו. אלה הם הביטויים של הליכה אחרי בני אדם. לאמונתם של אנשים כאלה באלוהים אין כל עקרונות. במעשיהם אין כל אמת. הם מקשיבים לכל מי שנשמע הגיוני, ואפילו אם האלילים שלהם סוטים מן הנתיב, הם הולכים אחריהם עד הסוף המר. אם אלוהים מוקיע את אליליהם, הם יפתחו תפישות כלפי אלוהים ויאחזו בכל הכוח באליליהם. הנימוקים שלהם הם: "עלינו להקשיב למי שממונה עלינו; טובה הסמכות הקרובה מהסמכות הרחוקה". זהו הגיון עלוב, פשוט כך, אבל כזו היא טיפשותם של אלה ההולכים אחרי אנשים. אלה ההולכים אחרי אנשים נעדרים את האמת. רק אלה שהולכים אחרי אלוהים באמת מאמינים באלוהים. אלה שהולכים אחרי אנשים סוגדים לאלילים. הם הוקסמו בידי אנשים, וגם אלוהים וגם האמת נעדרים מלבם. יש אנשים מגוחכים שנוקטים בגישה קיצונית לגבי נושא זה. הם מאמינים שאמונתם באלוהים פוטרת אותם מלהתייחס לאנשים. "לא משנה כמה דבריו של המנהיג תואמים לאמת, אנחנו לא נישמע להם ולא נקבל אותם." זוהי קיצוניות מהסוג שמאפיין את התנהלותם של אנשים מגוחכים. הם אינם מבינים את המשמעות של לחפש אחר כוונותיו של אלוהים, והם אינם מסוגלים להבחין אם דבר מסוים מקורו מאלוהים או אם הוא תואם לאמת. עלינו לפעול מתוך הבחנה קפדנית בהחלטה ללכת בעקבות אלוהים ולא בעקבות אנשים, ואסור לנו לנהוג בקיצוניות. כל אדם בעל היכולת לקבל, חייב להתנהל כראוי. כל עוד הוא ישקיע מאמצים בהבחנה, הוא לא יטעה. זכרו את השיעור שלפיו רוב המאמינים במגוון הכיתות והפלגים נשלטים בידי אנשים והם אינם הולכים בדרך האמת מכיוון שהם מצייתים לאנשים, מקדישים עצמם לאנשים והולכים בעקבות אנשים. הסיבה העיקרית לכישלונם היא שהם מאמינים באלוהים, אבל הולכים בעקבות אנשים. בימינו אנו יש הרבה אנשים שעדיין ניצבים בפני סכנה מסוג זה.

משיתופיהם של בכירים

מי שאנשים סוגדים לו בלבם הוא האליל שלהם. מי שסוגד למנהיגיו הוא אדם הסוגד לאלילים. זה שאנשים מעריצים הוא זה שיש לו מקום בלבם, וזה שבאופן בלתי נמנע ישתלט עליהם ויהפוך אותם לעבדיו. במהלך העבודה של הפצת הבשורה, אנו מגלים שאנשים מזרמים וכתות שונים כולם סוגדים לאלילים, כולם נשלטים בידי מנהיגיהם, ושהם אפילו לא מעזים לקבל את האמת. הם כמו עבדים מעוררי רחמים. אנשים הסוגדים למנהיגיהם הם כמו אלה הסוגדים לאלילים. אין ספק שהאמת נעדרת מלבם ושהם אינם מכירים את אלוהים כלל. לכן, לאלוהים אין כל מקום בלבם, והוא מתעב ומקלל אותם. אלוהים הוא אל צודק, הוא אל קנא, ויותר מכל הוא מתעב אנשים הסוגדים לאלילים. אין חילול קודש גדול יותר מלתפוס מנהיגים כשווים לאלוהים. למעשה, בלבם של אלה ששבו לפני אלוהים, רק אלוהים צריך להיות. לאיש מלבדו לא צריך להיות מקום בלבם. עצם הופעתם של דברים כאלה במחשבתם וברעיונותיהם היא מטונפת ומושחתת, ואלוהים מתעב ושונא אותה. רוב האנשים אינם חפים מפשע מכך, ובמידה זו או אחרת, אלה שהם סוגדים להם תופסים מקום בלבם. כשמדובר בטבעו של אלוהים, לא מקובל שלבני אדם יהיה מקום ולו הקטן ביותר בלבם לבן אנוש, ואם הם אינם יכולים להשיג טהרה מתחילה ועד סוף, דינם ייגזר.

ישנם ביטויים מסוימים שמאפיינים את כל אלה הסוגדים למנהיגיהם בלבבם. ניתן לזהותם כך: אם אתה נשמע למנהיגך יותר משאתה נשמע לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם אתה עורג וכמה לאנשים שאתה מעריץ יותר משאתה עורג וכמה לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם אתה להוט יותר בנוגע למנהיגך מאשר בנוגע לאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם בלבך אתה קרוב יותר לאלה שאתה מעריץ ורחוק מאלוהים, אז אתה סוגד לאלילים. אם בלבך אלה שאתה מעריץ מדורגים ברמה שווה לאלוהים, אז זוהי הוכחה נוספת לכך שאתה מתייחס לאנשים שאתה מעריץ כאל אלוהים. ואם, לא משנה מה קורה לך, אתה מוכן להקשיב למנהיג שלך, ואינך מוכן לבוא בפני אלוהים כדי לבקש את האמת, די בכך להוכיח שאינך מאמין באלוהים, אלא באנשים. אנשים מסוימים אולי ינסו להתגונן באומרם: "אני באמת מעריץ אדם זה וזה, באמת יש לאותו אדם מקום בלבי. מבלי להבחין בכך, התרחקתי מעט מאלוהים ביחסיי עמו". דברים אלה מדגימים את האמת שבעניין: מרגע שיש למישהו מקום בלבו של אדם, אותו אדם מתרחק מאלוהים. זה מסוכן, אולם יש המתייחסים לכך בקלות ראש, ללא שמץ דאגה, מה שמוכיח שהם אינם מכירים את טבעו של אלוהים. ...להעריץ אנשים זה דבר כה נבער ועיוור, זה כה מושחת ומרושע. הערצת אנשים היא הערצת השטן והשדים, היא הערצת צוררי המשיח, והאמת נעדרת לחלוטין מאלה המעריצים אנשים. אנשים כאלה ללא ספק אינם מכירים כלל וכלל את אלוהים. הם מנוונים המקוללים על ידי אלוהים. מה אתם אומרים, האין העובדות כך?

משיתופיהם של בכירים

יש אנשים שאמונתם באלוהים זעומה מדי: הם לעולם אינם מדמיינים את אלוהים ככול-יכול, ולכן כשמשהו קורה להם, קל להם לאבד את אמונתם. בנוסף, קל להם גם להעריץ אנשים ולשאת אליהם עיניים, וזה כאילו שהם משתמשים בזה כדי לפצות על החלקים באלוהים שאינם מספיקים להם. מפני שהם תמיד נושאים עיניים אל אנשים ומעריצים אותם, בלא ידיעתם מקומו של אלוהים בלבבם הולך וקטן, ומקומם של אלה שהם מעריצים הולך וגדל. בסופו של דבר, הם הופכים בלא ידיעתם לאנשים המאמינים באלוהים על הנייר בלבד, ולמעשה מאמינים באנשים, הולכים אחרי אנשים, מעריצים אנשים ונושאים עיניים אל אנשים. בדיוק כמו הדתיים, אמונתם באלוהים היא הצהרתית בלבד. למעשה, הם מאמינים אך ורק בכמרים, הולכים אך ורק אחרי כמרים, ורק כמרים הם אדוניהם ואליהם. מן הנתיב של אמונה באלוהים, הם התדרדרו אל הליכה אחר אנשים והישמעות להם – האין זה מושחת? האם יש לאנשים כאלה אמונה אמיתית באלוהים? לא ולא. לכן בכל דבר הם אינם מסתמכים על אלוהים, אלא נושאים עיניים לאנשים ומעריצים אותם. הם תמיד מחפשים אחר רמז מאחרים. הם לוקחים דוגמה מאחרים בחפשם את הנתיב. הם תמיד מקשיבים למה שאנשים אומרים ומסתכלים על מה שהם עושים, וכל מילה ומעשה שלהם הם בלתי נפרדים מאותם אנשים. מבלי להבין זאת, הם הפכו לאלה שמאמינים באנשים ונעשים חסידיהם. נכון לומר שכל אלה המתייחסים בכבוד ובהערצה מוגזמים לאנשים, למעשה מאמינים באנשים ונעשים חסידיהם.

מתוך 'דרשות ושיתופים על היווכחות בחיים'

מקור  כנסיית האל הכול יכול