אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה: האמירה העשרים ותשע' (מובאה)
אני מושל במלכות, ויתרה מזו, אני מושל בתבל כולה. אני מלך במלכות וגם ראש התבל. מעתה ואילך, אני אאסוף את כל מי שהם לא הנבחרים ואתחיל בעבודתי בקרב הגויים, ואכריז על הצווים המנהליים שלי בתבל כולה, כדי שאוכל לפתוח בהצלחה את השלב הבא בעבודתי. אני אשתמש בעונש כדי להפיץ את עבודתי בקרב הגויים – כלומר, אני אשתמש בכוח נגד כל הגויים. מובן מאליו שהעבודה הזו תתבצע במקביל לעבודתי בקרב הנבחרים.
כשעמי ימשול ויחזיק בסמכות על פני האדמה, זה גם יהיה היום שבו אסיים לכבוש את כל בני האדם על פני האדמה, ונוסף על כך, זה יהיה הזמן שבו אני אנוח – ורק אז אופיע בפני כל בני האדם הכבושים. אני מופיע בפני המלכות הקדושה ומסתתר מארץ הטינופת. כל מי שנכבש והחל להישמע לי מסוגל לראות את פניי במו עיניו ומסוגל לשמוע את קולי במו אוזניו. זו הברכה של מי שנולד באחרית הימים, וזו הברכה שאני הועדתי ואשר אף אדם לא יכול לשנות. כיום אני עובד כך למען העבודה בעתיד. כל עבודתי קשורה בזיקה הדדית, ובכולה יש קריאה ותגובה: שום שלב מעולם לא עצר בפתאומיות, ושום שלב מעולם לא בוצע באופן עצמאי. הלא כן? העבודה מהעבר היא היסוד לעבודה של היום, הלא כן? דברי העבר מרמזים על בדברים של היום, הלא כן? שלבי העבר הם המקור לשלבים של היום, הלא כן? הרגע שבו אני פותח את המגילה באופן רשמי הוא הרגע שבו אני מטיל ייסורים על בני אדם ברחבי תבל ומציב בני אדם בכל רחבי העולם בניסיונות, וזה השיא של עבודתי. כל בני האדם חיים בארץ ללא אור, וכל בני האדם חיים באיום מצד הסביבה שלהם. במילים אחרות, אלה החיים שהאדם מעולם לא חווה מאז הבריאה ועד היום, ואף אחד במהלך העידנים מעולם לא "נהנה" מסוג זה של חיים, ולכן אני אומר שאני עושה עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר. זהו מצב העניינים האמיתי, וזו המשמעות הפנימית. משום שיומי הולך וקרב לאנושות כולה, משום שהוא לא נראה רחוק אך הוא ממש לנגד עיניו של האדם, מי לא יהיה מפוחד כתוצאה מזה? ומי יוכל שלא להתענג מזה? בבל המטונפת סוף-סוף הגיעה לסופה. האדם זכה לעולם חדש לגמרי, והשמיים והארץ השתנו והתחדשו.
כשעמי ימשול ויחזיק בסמכות על פני האדמה, זה גם יהיה היום שבו אסיים לכבוש את כל בני האדם על פני האדמה, ונוסף על כך, זה יהיה הזמן שבו אני אנוח – ורק אז אופיע בפני כל בני האדם הכבושים. אני מופיע בפני המלכות הקדושה ומסתתר מארץ הטינופת. כל מי שנכבש והחל להישמע לי מסוגל לראות את פניי במו עיניו ומסוגל לשמוע את קולי במו אוזניו. זו הברכה של מי שנולד באחרית הימים, וזו הברכה שאני הועדתי ואשר אף אדם לא יכול לשנות. כיום אני עובד כך למען העבודה בעתיד. כל עבודתי קשורה בזיקה הדדית, ובכולה יש קריאה ותגובה: שום שלב מעולם לא עצר בפתאומיות, ושום שלב מעולם לא בוצע באופן עצמאי. הלא כן? העבודה מהעבר היא היסוד לעבודה של היום, הלא כן? דברי העבר מרמזים על בדברים של היום, הלא כן? שלבי העבר הם המקור לשלבים של היום, הלא כן? הרגע שבו אני פותח את המגילה באופן רשמי הוא הרגע שבו אני מטיל ייסורים על בני אדם ברחבי תבל ומציב בני אדם בכל רחבי העולם בניסיונות, וזה השיא של עבודתי. כל בני האדם חיים בארץ ללא אור, וכל בני האדם חיים באיום מצד הסביבה שלהם. במילים אחרות, אלה החיים שהאדם מעולם לא חווה מאז הבריאה ועד היום, ואף אחד במהלך העידנים מעולם לא "נהנה" מסוג זה של חיים, ולכן אני אומר שאני עושה עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר. זהו מצב העניינים האמיתי, וזו המשמעות הפנימית. משום שיומי הולך וקרב לאנושות כולה, משום שהוא לא נראה רחוק אך הוא ממש לנגד עיניו של האדם, מי לא יהיה מפוחד כתוצאה מזה? ומי יוכל שלא להתענג מזה? בבל המטונפת סוף-סוף הגיעה לסופה. האדם זכה לעולם חדש לגמרי, והשמיים והארץ השתנו והתחדשו.
עוד: כנסיית האל הכול יכול - ארון הקודש באחרית הימים
מהי הישועה? מה זה אומר לזכות בישועה מלאה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה