1.1.20

פילוסופיה שטנית מפילה בפח ומזיקה

חשיבות התפילה, ישועה

פילוסופיה שטנית מפילה בפח ומזיקה


וו יו העיר הצ'י, פרובינציית גְוַאנְגשִׂי

לפני זמן מה, הכנסייה ארגנה עבורי שהות עם משפחה מארחת למטרות עבודה. במהלך השיתוף הראשון עם האח והאחות שבמשפחה המארחת, הם אמרו: "אנחנו מאוד חוששים מתפילה משותפת. אנחנו יודעים מה עלינו לומר כאשר אנחנו מתפללים לבד, אך אנחנו פשוט לא יודעים מה לומר בתפילה בעת השיתוף". כששמעתי זאת, חשבתי לעצמי, "אם לא נתפלל בזמן השיתוף, לא נוכל לקבל את עבודתה של רוח הקודש והתקשורת לא תהיה יעילה. אנחנו חייבים להתפלל!" אך אז הרהרתי בדבר וחשבתי שאם הם באמת מפחדים מתפילה, האם הם לא יחשבו עליי דברים אם אתעקש על כך שיתפללו?
כדי למלא את חובותיי כעורכת מאמרים, אצטרך לשהות עם המשפחה המארחת במשך זמן רב. מה אם הם יחשבו עליי כל מיני דברים ולא ירצו לארח אותי כיוון שלא הסכמתי לרצונותיהם? אני חושבת שמוטב שאסכים לרצונותיהם. לכן במשך החודש שלאחר מכן, לא התפללנו אף פעם בעת השיתוף. כתוצאה מכך השיחות אודות דברי אלוהים היו משעממות וחסרות עניין, וחסרו לחלוטין את ההארה של רוח הקודש. לעתים קרובות גם חרגנו מהנושא. בהדרגה, מצבם של האח והאחות הפך לפחות נורמלי והעניין שלהם בשיתופים פחת. כאשר ערכנו שיתופים, הם אפילו נהגו לנמנם, ובחיי היום יום הם לא ייחסו חשיבות לאכילה ושתייה של דברי אלוהים. הם צפו בטלוויזיה בכל פעם שהיה להם זמן פנוי וחמימותם כלפיי פחתה – הם אפילו איבדו את הרצון לדבר אתי. נוכח מצב זה חשתי צער רב והייתי מבולבלת: עשיתי כרצונם בכל עניין ולא העלבתי אותם. מדוע הם התנהגו כך?

בדיוק בנקודה שבה מצב הדברים החל להטריד אותי מאוד, דברי אלוהים האירו את עינ: "אם לא יהיה לכם קשר הולם עם אלוהים, בלי קשר למה שתעשו כדי לשמר את הקשרים שלכם עם בני אדם אחרים, ובלי קשר לעבודתכם הקשה ולאנרגיה שתשקיעו, הקשר שלכם עם אלוהים עדיין יהיה מבוסס על תורת חיים אנושית. אתם משמרים את מעמדכם בקרב בני האדם מנקודת מבט אנושית ובהתאם לתורת חיים אנושית, כדי שהם יהללו אתכם. אתם לא יוצרים קשרים הולמים עם בני אדם בהתאם לדבר האל. אם לא תתמקדו בקשרים שלכם עם בני אדם, לא תשמרו קשר הולם עם אלוהים, ואם תהיו מוכנים להעניק את לבכם לאלוהים וללמוד להישמע לו, באופן טבעי מאוד, הקשרים שלכם עם כל בני האדם יהפכו להולמים... הקשרים האלה לא נשמרים על סמך תורת חיים אנושית, אלא שהם נוצרים באופן טבעי מאוד באמצעות עול העבודה למען אלוהים" ('חשוב מאוד לייסד קשר הולם עם אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'). דרך דברי אלוהים ראיתי לפתע את האור. הסתבר שמצב זה נוצר מכיוון שבעיוורוני התמקדתי בקיום היחסים הגשמיים בין בני אדם ולא בבניית יחסים נורמליים עם אלוהים. כשאני נזכרת כיצד הסתדרתי עם המשפחה המארחת שלי, אני מגלה שכחלק ממאמציי ליצור אצלם רושם חיובי ולגרום להם לרצות לארח אותי, עשיתי כדבריהם בכל עניין כדי לרצות אותם, מבלי להתחשב בעקרונות האמת ומבלי לחשוב האם פעולותיי יועילו להם. כאשר נודע לי על חששם מתפילה בעת שיתוף, לא שוחחתי איתם על אמיתות רלבנטיות כדי לעזור להם להבין את פשר וחשיבות התפילה. במקום זאת, כדי לשמור על האינטרסים שלי, צייתי להם והתחשבתי ברצונם שלא להתפלל בעת השיתוף. היות שלא הייתה תפילה, לא חיפוש ולא נתינה, לא הייתה כל דרך להגיע להארה של רוח הקודש ולהדרכתה בעת השיתוף או לקבל הזנה דרך אכילת ושתיית דברי אלוהים. כתוצאה מכך, הסיטואציה שהיינו בה הפכה לפחות נורמלית, ולא הצלחנו לנהל מערכת יחסים רגילה. הייתי מאוד מודעת לחשיבות התפילה. תפילה עוזרת לבני אדם להתפעם מרוחו של אלוהים, וזוהי אחת מהדרכים שבה פועלת רוח הקודש. תפילה יכולה לעזור לנו לזכות בהארה נוספת מרוח הקודש כדי להיטיב ולהבין את האמת. יתרה מזאת, תפילה לפני שיתוף היא תמיד דרך להציג את המקום של אלוהים בלב האדם ולהראות שהאדם מכבד את אלוהים מעל לכול. אך אני המשכתי להתנהג על פי פילוסופיית החיים של השטן – "היה פיקח למען תשרוד" – וביטלתי תפילה על מנת לשמר את יחסיי עם הזולת. הדבר הראה שלא היה בלבי שום מקום לאלוהים ושנשלטתי לחלוטין על ידי הפילוסופיה של השטן שבי. תמיד השתדלתי לקיים יחסים גשמיים עם בני אדם – ניתן לייחס התנהגות זו לכך שאימצתי לגמרי את הפילוסופיה השטנית, "היה פיקח למען תשרוד". פילוסופיה זו השחיתה את לבי ואת נשמתי, הפכה אותי לפחדנית, אנוכית ונתעבת, וגרמה לי להיות בלתי הוגנת וחסרת יכולת ליישם את האמת. אני יכולה להיזכר בפעמים רבות בעבר שבהן עמדתי בסתירה לאלוהים, מונעת על ידי יצר השימור העצמי: כאשר הנהגתי את הכנסייה, ראיתי אנשים המפיצים דעות שונות, מפיצים שליליות, מפריעים לחיי הכנסייה, אך לא העזתי לעצור בעדם מחשש שאם אומר משהו, זה יפגע באינטרסים שלי. בניהול עבודת הבשורה, נרתעתי ברגע שהאחים והאחיות התלוננו שהדברים קשים מדי, ולא העזתי לבקש מהם יותר, מחשש שאפגע בהם או אאבד את מקומי בלבם. התנהגותי זאת גרמה לעבודת הבשורה להיות בלתי יעילה. בעבודה עם הקבוצה האחראית לעריכת המאמרים, שמתי לב שהאחות איתה עבדתי לא הייתה רצינית בעבודתה, אך פחדתי לומר לה זאת, מחשש שאצער אותה ושהיא תפתח דעות קדומות עליי אשר ישפיעו על ההרמוניה בינינו... בנקודה זו, ראיתי בבירור שבכל דבר שעשיתי, התמקדתי תמיד בדעותיהם של האנשים עליי ובהערכה אותה הם רוחשים כלפיי. הגנתי על מקומי ועל הדימוי שלי בלב האנשים האחרים, והתעסקתי ברווחים ובהפסדים שלי. ניתן לומר שחייתי לגמרי על פי פילוסופיית החיים של השטן – "היה פיקח למען תשרוד". הדבר הפך לעיקרון פעולה אצלי, לבסיס לאופן הפעולה שלי כאדם. כתוצאה מכך, לא התחשבתי בעיקרון או במעמד בכל מה שעשיתי, אלא רק אם הדבר יהיה לטובתי האישית. פילוסופיית שטן זו של "היה פיקח למען תשרוד" היא עיקרון שלילי המנוגד לחלוטין לאמת – כלי בידי השטן להשחית אנשים. חיים על פי עיקרון זה גורמים לבני אדם להפוך ליותר רמאים, ערמומיים ונתעבים. הם מאבדים בהדרגה את מה שמאפיין אדם אמיתי. פילוסופיה שטנית מפילה בפח ומזיקה. אינני רוצה לעולם לחיות שוב על פי פילוסופיה זו! ברגע שהבנתי זאת, שוחחתי עם האח והאחות של המשפחה המארחת על האמת בנוגע לתפילה. כשהם הבינו את משמעות וחשיבות התפילה, הם היו מוכנים להתפלל בעת השיתוף, וכך מצבם השתנה.

לנוכח המצב שנוצר, למדתי שחיים על פי פילוסופיית השטן פוגעים בכל דרך אפשרית. מעתה ואילך אני נודרת לשאוף לאמת בלב שלם, לראות דרך כל סוגי הפילוסופיות השטניות אותן אימצתי ולהפסיק לחיות בהתאם לפילוסופיות כאלה. ברצוני לתת לאלוהים ולדברי אלוהים למלוך בלבי ולשלוט בי. אתן לאמת להיות אדון ללבי כך שאוכל לחיות על פי דברי אלוהים בכול.

מקור  כנסיית האל הכול יכול

עוד: מהי הישועה? מה זה אומר לזכות בישועה מלאה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה