שאלה 32: הפרושים פירשו את כתבי הקודש לעתים תכופות בבתי הכנסת. הם נראו אדוקים ורחומים, ולא נראה שהם עשו שום דבר בלתי חוקי בפירוש. אם כך, מדוע האדון ישוע קילל את הפרושים? במה התבטאה הצביעות שלהם? מדוע נאמר שהכמרים והבכירים הדתיים צועדים באותו נתיב שבו צעדו הפרושים?
תשובה:
אנשים שמאמינים באלוהים יודעים שישוע אדוננו באמת שנא את הפרושים, קילל אותם ודיבר על שבעת נגעיהם. זוהי נקודת מפתח אם ברצוננו לאפשר למאמינים באלוהים להבחין בפרושים הצבועים, להשתחרר מכבליהם ומשליטתם ולזכות בישועת אלוהים. אך באמת חבל מאוד. שמאמינים רבים אינם מסוגלים לרדת לעומקה של מהות צביעותם של הפרושים. הם אפילו אינם מבינים מדוע ישוע אדוננו שנא וקילל את הפרושים עד כדי כך. היום נדבר מעט על הסוגיות האלו. הפרושים פירשו לעתים קרובות את התנ"ך בבית הכנסת עבור אחרים. הם התפללו בנוכחות אחרים לעיתים קרובות והשתמשו בחוקי התנ"ך כדי להרשיע אנשים. למשקיפים מן החוץ, הם נראו כשומרי תנ"ך אדוקים. אם כן, מדוע ישוע שנא וקילל אותם כל כך? לאמיתו של דבר, הסיבה העיקרית היא שבמהותם הם היו צבועים שהתנגדו לאלוהים. לפרושים היה אכפת רק מעריכת טקסים דתיים ומציות לחוקים. הם רק פירשו את החוקים והדוקטרינות שבתנ"ך, ומעולם לא דיברו עם איש על רצונו של אלוהים ולא התמקדו במימוש דבריו של אלוהים או בהישמעות לדיברותיו. למעשה, הם התעלמו מדיברותיו של אלוהים. כל מה שהם עשו נגד לחלוטין את רצונו ואת דרישותיו של אלוהים. זוהי מהות צביעותם של הפרושים. זוהי סיבת המפתח לכך שישוע אדוננו שנא וקילל אותם. ישוע אדוננו אמר כך כאשר חשף אותם, "מדוע גם אתם מפרים את דיבר האל למען המסורת שלכם? הרי אלוהים ציווה 'כבד את אביך ואת אמך' ו'מקלל אביו ואמו מות יומת'. אך אתם טוענים שכל מי שאומר לאביו או לאמו, כל דבר שלי שאתם יכולים ליהנות ממנו הרי הוא מתנה', אינו צריך לכבד את אביו ואת אמו, והוא חופשי. לפיכך, ביטלתם את דיבר האל למען המסורת שלכם. צבועים שכמוכם! ישעיהו ניבא עליכם היטב באומרו, 'העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני. ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה'" (מתי ט"ו 3-9). עכשיו, משישוע אדוננו חשף את הפרושים, נוכל לראות בבירור שגם אם הפרושים פירשו לעתים קרובות את התנ"ך בבית הכנסת עבור אחרים, הם לא יראו את אלוהים ולא היללו אותו. הם לא פעלו על פי דיברותיו של אלוהים, ואפילו החליפו את דיברותיו של אלוהים במסורות אנושיות. הם שכחו את דיברותיו של אלוהים. הם התנגדו לאלוהים בגלוי. האין זאת הוכחה שאין להפריכה לדרך שבה הפרושים שירתו את אלוהים ובאותה עת גם התנגדו לו? כיצד הם יכלו שלא להמיט על עצמם את קללותיו ושנאתו של אלוהים? בדיברותיו של אלוהים נאמר בבירור, "לא תרצח", "לא תענה ברעך עד שקר". אך הפרושים התעלמו מדיברותיו של אלוהים. הם העידו בגלוי עדויות שקר, הוקיעו והרגו את הנביאים ואת הצדיקים שאלוהים שלח. הם התנגדו לאלוהים במישרין. לפיכך, ישוע אדוננו גינה וקילל את הפרושים, כשאמר: "נחשים שכמותכם, בני צפע שכמותכם, איך תוכלו להימלט מענישה בגיהינום? לכן, הנני שולח לכם נביאים, וחכמים וסופרים, ואת חלקם אתם תהרגו ותצלבו, ואת חלקם אתם תלקו בבתי הכנסת שלכם ותרדפו אותם מעיר לעיר, למען יבוא עליכם כל דם צדק שנשפך על פני האדמה" (מתי כ"ג 33-35). הפרושים התנגדו בפנאטיות לאלוהים והרגו את הנביאים והצדיקים ששלח. הם ניסו להרוס את עבודתו של אלוהים ולמנוע את ביצוע רצונו. הם עוררו עליהם את זעמו של אלוהים ופגעו בטבעו. כיצד ייתכן שהוא לא יקלל אותם? כל מעשי הפרושים הם עובדות, הלא כן? האם איננו מסוגלים לראות את מהותם והתנהגותם הצבועה של הפרושים?
