למצוא את אלוהים הוא אושר אמיתי (חלק 1)

למצוא את אלוהים הוא אושר אמיתי (חלק 1)

וואנג קאי

אבא שלי הוא רק מורה פשוט בבית הספר היסודי, ובמהלך ילדותי התגוררנו במעונות שבית הספר סיפק לצוות. חיינו חיים פשוטים וחסכניים, כמו שעשו רוב האנשים בתקופה קשה זו. הדבר שזכור לי ביותר הוא המשחקים בשטחי בית הספר עם ילדי המורים האחרים, לאחר שעות הלימודים. אחד הילדים בא ממשפחה הרבה יותר עשירה (אמו עבדה בלשכה למימון). כששיחקנו עד שכמעט החשיך, הוא היה מכין קערה של אטריות להכנה מהירה, שולף פיסת סופגנייה מטוגנת ואוכל אותן בתאווה. אנו, שאר הילדים, פשוט עמדנו בצד והבטנו בו ברעבתנות; ניחוח נהדר נישא אלינו וגרם לנו להזיל ריר. בכל פעם שזה קרה, קיבתי המתוסכלת היתה מקרקרת בקולי קולות, מה שתמיד הביך אותי. לא ידעתי מה לעשות. באותה תקופה התמרמרתי על העובדה שבאתי ממשפחה ענייה ושלאבי אין שום כישרונות – הוא אפילו לא יכול היה להרשות לעצמו חבילת אטריות להכנה מהירה… הבטחתי לעצמי שארוויח הרבה כסף ושאנהל אורח חיים שיעורר את קנאתם של אחרים.

דברי האל מנחים אותי ללמוד איך לחנך את ילדיי (I)

דברי האל מנחים אותי ללמוד איך לחנך את ילדיי (I)

מאת צ'יאצ'ו, מלזיה

יש לי שני בנים בהפרש גילאים של שנה אחת. כדי לגדל אותם להיות אנשים מחונכים, מנומסים וטובים שיהיו מסוגלים לבסס את עצמם בחברה ולהצליח, שוחחתי עם בעלי בנושא מציאת גן ילדים טוב עבורם כשהיו בני שנתיים. אחרי מספר ביקורים, שאלות והשוואות, בחרנו בגן דובר אנגלית משום שהם שמו דגש על כישוריהם ויכולותיהם של הילדים, מה שתאם להשקפתי בנוגע לחינוך ילדים. למרות ששכר הלימוד היה מעט גבוה, כל עוד הילדים יכלו להתפתח באופן טוב יותר ולקבל חינוך טוב יותר, היה שווה להוציא על כך מעט יותר כסף.

נוהג (2)

כנסיית האל הכול יכול | דבר אלוהים | נוהג (2)

בימים עברו, בני האדם התאמנו "להיות עם אלוהים ולחיות ברוח בכל רגע ורגע", ובהשוואה לנהוג של ימינו, זה בסך הכל אימון רוחני פשוט. נוהג כזה בא לפני היווכחותם של בני אדם בנתיב הנכון בחיים, והוא שיטת הנוהג השטחית והפשוטה ביותר. זה הנוהג של השלבים המוקדמים באמונתם של בני האדם באלוהים. אם בני האדם תמיד יחיו לפי הנוהג הזה, יהיו להם יותר מדי רגשות, והם לא יהיו מסוגלים להיווכח בחוויות עמוקות ואמיתיות. הם בסך הכל יהיו מסוגלים לאמן את רוחם, יקפידו שלבם יהיה מסוגל להתקרב לאלוהים, ותמיד ימצאו אושר אדיר בקרבה לאלוהים. הם יוגבלו לעולם קטן של קרבה לאלוהים, אך לא יהיו מסוגלים לתפוס מה נמצא במעמקים העמוקים ביותר. בני האדם רק חיים בין המגבלות האלה והם לא מסוגלים להתקדם באופן משמעותי. בכל עת, הם עשויים להזדעק, "הו! האדון ישוע. אמן!" כשהם אוכלים, הם מזדעקים, "הו, אלוהים! "אנחנו אוכלים, ואתה אוכל..." וכך הדבר כמעט מדי יום ביומו. זה הנוהג של ימים עברו, וזה הנוהג של החיים ברוח בכל רגע ורגע. זה וולגרי, הלא כן? כיום, כשמגיע הזמן להרהר בדברי האל, עליכם להרהר בהם; כשמגיע הזמן להנהיג את האמת, עליכם להנהיג אותה; וכשמגיע הזמן למלא את חובתכם, עליכם למלא אותה. נוהג כזה הוא חופשי כל כך, והוא משחרר אתכם. הדבר דומה לאופן שבו אנשי דת זקנים מתפללים ונושאים תפילת הודיה. כמובן, בעבר, זה היה האופן שבו בני האדם שהאמינו באלוהים היו אמורים לנהוג – אך הנהגה בלעדית של הנוהג הזה היא נחשלת מדי. נהוג העבר הוא התשתית לנוהג בהווה. ואם היה נתיב אל הנוהג של ימים עברו, הנוהג של היום היה קל בהרבה. ולכן, כיום, כשמדברים על "הבאת אלוהים אל החיים האמיתיים", ההתייחסות היא לאיזה היבט של הנוהג? "החיים האמיתיים" דורשים בראש ובראשונה שבני האדם יתאפיינו באנושיות רגילה. מה שבני האדם צריכים להתאפיין בו הוא מה שאלוהים דורש מהם כיום. הבאת דברי האל אל החיים האמיתיים פירושם למעשה "הבאת אלוהים אל החיים האמיתיים". כיום, בני האדם צריכים להצטייד בעיקר בדברים הבאים: מצד אחד, עליהם לשפר את האיכות שלכם, לרכוש השכלה, להגדיל את אוצר המילים שלהם ולשפר את כישורי הקריאה שלהם. מצד שני, עליהם לחיות חיים של בני אדם רגילים. זה עתה חזרתם מהעולם והתייצבתם בפני אלוהים, ועליכם ראשית לאמן את רוחכם ולאמן את לבכם לשלווה בפני אלוהים. זה הדבר היסודי ביותר, וזה גם השלב הראשון להשגת שינוי. יש בני אדם שנוהגם ניתן לשינוי. הם מהרהרים באמת בעודם עושים כביסה – הם מבררים את האמיתות שעליהם להבין ואת העקרונות שעליהם להנהיג במציאות. מצד אחד, עליכם להתאפיין באנושיות רגילה, ומצד שני, עליכם להיווכח באמת. זה הנוהג הטוב ביותר למען החיים האמיתיים.

בעבר, בני האדם סבלו מצוקות רבות, אך חלקן לא היו הכרחיות, מכיוון שחלקן היו דברים שהאדם לא היה צריך להנהיג. כשבני האדם מביאים את אלוהים אל חייהם האמיתיים, אלוהים דורש בראש ובראשונה שבני האדם יעבדו את אלוהים, יעסקו בניסיון להכיר את אלוהים וימלאו את חובתו של ברוא אל החי בקרב האנושות הרגילה. הם לא חייבים להתפלל לאלוהים ברגע שהם מתחילים לטאטא ולהרגיש לוקים בחסר אם הם לא עושים זאת. זה לא הנוהג של היום – הנוהג של היום רגוע וקל! בני האדם לא נדרשים לציית לדוקטרינה. כל אדם צריך לפעול לפי שיעור קומתו האישי: אם בעלך לא מאמין, התייחסי אליו כאל חסר אמונה, ואם הוא מאמין, התייחסי אליו כאל מאמין. אל תתמקדו באהבה ובסבלנות אלא בחוכמה. יש בני אדם שיוצאים לקנות ירקות, וכשהם הולכים בדרכם, הם ממלמלים: "הו, אלוהים! איזה ירק אתה מתיר לי לקנות היום? אנא סייע לי. מה עליי לבחור בקניות?" ואז הם חושבים: "אני לא אבחר. אלוהים דורש שאהלל אותו, שאהלל את שמו בכל מצב, ושכל בני האדם יישאו עדות, ולכן אם המוכר ייתן לי ירקות ישנים ויבשים, עדיין אודה לאלוהים – אני אשרוד! אנחנו, שמאמינים באלוהים, לא בוחרים אילו ירקות לקנות." אתם חושבים שהמעשה הזה הוא נשיאת עדות לאלוהים, ולאחר שהוצאתם יואן אחד כדי לקנות ירק ישן ועבש, אתם בכל זאת מתפללים ואומרים: "הו, אלוהים! בכל זאת אוכל את הירק הרקוב הזה – כל עוד אתה מקבל אותי, אוכל אותו." זה נוהג מגוחך, הלא כן? זה ציות לדוקטרינה, הלא כן? בעבר, בני האדם אימנו את רוחם וחיו ברוח בכל רגע ורגע, והדבר מתקשר לעבודה שנעשתה בעידן החסד. אדיקות, ענווה, אהבה, סבלנות, הודיה על הכל – אלה הדברים שנדרשו מכל מאמין בעידן החסד. באותה עת, בני האדם התפללו לאלוהים בכל מצב. הם התפללו כשהם קנו בגדים, וכשנודע להם שמתקיימת אסיפה, הם גם התפללו ואמרו: "הו, אלוהים! האם אתה מתיר לי ללכת? אם אתה מתיר לי ללכת, הכן לי נתיב חלק, והנח לכל הדברים לקרות בצורה חלקה. ואם אתה לא מתיר לי ללכת, אנא גרום לי ליפול ארצה." כשהם התפללו, הם הפצירו באלוהים. לאחר שהם התפללו, הם נעשו טרודים ולא הלכו. היו גם אחיות שהיו טרודות כשהן התפללו, משום שהן חששו שבעליהן הלא מאמינים יכו אותן כשהן יחזרו, ומשום שהן היו טרודות, הן לא הלכו לאסיפה. הן האמינו שזה רצון האל, אך למעשה, אם הן היו הולכות לאסיפה, דבר לא היה קורה. התוצאה הייתה שהן החמיצו אסיפה. כל זה נגרם מבורותם של בני האדם. בני אדם שנוהגים כך חיים לפי רגשותיהם שלהם. דרך הנוהג הזו שגויה ומגוחכת, והיא כוללת רק ערפול, ויותר מדי רגשות ומחשבות אישיות. אם נודע לכם על אסיפה, לכו אליה, ואם לא נודע לכם על אסיפה, אל תלכו. כשנודע לכם על אסיפה, אין צורך להתפלל לאלוהים. זה פשוט, הלא כן? אם אתם צריכים לקנות בגד כלשהו היום, צאו מיד וקנו אותו. אל תתפללו לאלוהים ותאמרו: "הו, אלוהים! יש לי צורך לקנות היום בגד כלשהו. האם אתה מתיר לי ללכת? איזה בגד עליי לקנות? מה אם אחת מהאחיות תבוא כשלא אהיה בבית?" אתם מתפללים ומהרהרים, ואומרים לעצמכם: "אני לא רוצה ללכת היום. יכול להיות שאחת האחיות תבוא." אולם התוצאה היא שעד הערב, אף אחד לא בא, והחמצתם הרבה. אפילו בעידן החסד, דרך הנוהג הזו הייתה שגויה ולא נכונה. ולפיכך, אם בני האדם ינהגו כמו בימים עברו, לא יהיה שינוי בחייהם. הם בסך הכל יהיו כנועים ולא יתנו דעתם להבדלה, והם אך ורק יישמעו לאלוהים בעיוורון ויישארו במקומם. באותה עת, בני האדם התמקדו בהענקת כבוד לאלוהים, אך אלוהים לא זכה בכבוד מהם, מכיוון שהם לא הביאו לידי ביטוי דבר בחייהם, ומכיוון הם לא השתנו. הם בסך הכל השתעבדו והגבילו את עצמם על פי התפיסות שלהם, ואפילו שנות נוהג רבות לא גרמו לשינוי בחייהם. הם ידעו רק לשרוד במצבם הנוכחי, להיות ענווים, לאהוב ולסלוח, והם לא זכו בנאורות מרוח הקודש כלל ועיקר. איך ייתכן שהם היו מכירים את אלוהים?

בני האדם יעלו על הנתיב הנכון של אמונה באלוהים רק אם הם יביאו את אלוהים לחייהם האמיתיים ואל חיי האנושיות הרגילה שלהם. כיום, דברי האל מובילים אתכם, ואין צורך לחפש ולגשש כמו בימים עברו. כשתוכלו לנהוג לפי הדברים האלה ותוכלו לבחון ולאמוד את עצמכם לפי המצבים שציינתי, תהיו מסוגלים להשתנות. זו לא דוקטרינה, אלא מה שאלוהים דורש מהאדם. כיום, אני אומר לכם את השורה התחתונה: דאגו רק לפעול לפי דבריי. דרישותיי מכם תואמות את צורכיהם של בני אדם רגילים, וכבר אמרתי לכם את זה. אם תתמקדו אך ורק בנוהג כזה, תהיו מסוגלים להיות כלבבו של אלוהים. היום הוא היום לחיים בקרב דברי האל: דברי האל הסבירו הכל, הכל הובהר, וכל עוד תחיו לפי דברי האל, תחיו חיים חופשיים ומשוחררים לחלוטין. בעבר, כשהבאתם את אלוהים אל חייכם האמיתיים, חוויתם יותר מדי דוקטרינה וטקסים, התפללתם לאלוהים אפילו בנוגע לעניינים הפעוטים ביותר, השלכתם הצדה את הדברים המפורשים, ולא קראתם אותם, והקדשתם את כל מאמציכם לחיפושים, והתוצאה הייתה שלא הייתה השפעה. לדוגמה, חשבו על מה שלבשתם: כשהתפללתם, שמתם את העניין הזה בידיו של אלוהים, וביקשת מאלוהים לבחור לכם דבר מה ראוי ללבוש. אלוהים שמע את דבריכם ואמר: "אתם מבקשים ממני להתעסק בזוטות כאלה? לאן נעלמו האנושיות הרגילה והרציונליות שבראתי בכם?" לפעמים, מישהו טועה במעשיו, והוא מאמין שהוא פגע באלוהים, ולכן הוא מתחיל להיות משועבד. מצבם של בני אדם מסוימים הוא טוב מאוד, אך כשהם עושים דבר קטן באופן שגוי, הם סבורים שאלוהים מטיל עליהם ייסורים. למעשה, זו לא עבודתו של אלוהים, אלא יציר דמיונם. לפעמים, אין כל פגם באופן שבו אתם חווים חוויות, אך בני אדם אחרים אומרים שאתם לא חווים חוויות כראוי, ולכן אתם נופלים בפח – אתם הופכים לשליליים ולחשוכים בתוככם. לעתים קרובות, כשבני האדם פאסיביים כך, הם מאמינים שאלוהים מטיל עליהם ייסורים, אך אלוהים אומר: "אני לא עושה את עבודת הייסורים בך. איך יש לך התעוזה להאשים אותך כך?" בני האדם שליליים מדי. לרוב, הם גם רגישים מדי ומתלוננים לעתים קרובות על אלוהים. אלוהים לא דורש שתסבלו, אך אתם מניחים לעצמכם להיכלא למצב הזה. אין ערך בסבל כזה. משום שבני האדם לא יודעים שאלוהים עושה את העבודה, הם בורים בתחומים רבים ולא מסוגלים לראות את הדברים בבהירות. בזמנים כאלה, הם נופלים בפח של דמיונם שלהם, והם מסתבכים יותר ויותר. יש בני אדם שאומרים שכל הדברים והעניינים הם בידיו של אלוהים – אם כן, האם ייתכן שאלוהים לא יודע כשבני האדם שליליים? מובן שאלוהים יודע זאת. כשאתם מסתבכים בתפיסות אנושיות, לרוח הקודש אין דרך לעבוד בקרבכם. במקרים רבים, בני אדם מסוימים נכלאים למצב שלילי, אך אני עדיין ממשיך בעבודתי. בין שאתם שליליים או שאתם נוקטים יוזמה, אתם לא מעכבים אותי. עם זאת, עליכם לדעת שהדברים הרבים שאני אומר והעבודה הרבה שאני עושה מתרבים ומאיצים על פי מצבם של בני האדם. כשאתם שליליים, הדבר לא חוסם את עבודתה של רוח הקודש. בזמנים של ייסורים ומוות, בני האדם היו לכודים כולם במצב שלילי, אך זה לא עצר את עבודתי,. כשהייתם שליליים, רוח הקודש המשיכה לעשות את מה שצריך היה להיעשות בבני אדם אחרים. אתם אולי קופאים על שמריכם למשך חודש, אך אני ממשיך בעבודה – שום מעשה שלכם בעתיד או בהווה לא יכולים לעצור את עבודתה של רוח הקודש. מצבים שליליים מסוימים נובעים מחולשות אנושיות כשבני האדם באמת לא מסוגלים לעשות דבר מה או לתפוס אותו, הם הופכים לשליליים. לדוגמה, במהלך זמנים של ייסורים, דברי האל דנו באהבה לאלוהים עד מידה מסוימת במהלך הייסורים – אך אתם האמנתם שאתם לא מסוגלים לעשות זאת. במצב הזה, בני האדם התמלאו במיוחד בצער וביגון. הם הצטערו שהשטן השחית עד כדי כך את בשרם ודמם, ושאיכות שלהם כה עלובה. הם הרגישו שחבל מאוד שהם נולדו בסביבה הזו. בני אדם מסוימים הרגישו שמאוחר מדי להאמין באלוהים ולהכיר את אלוהים, ושהם לא ראויים להפוך למושלמים. כל אלה הם מצבים רגילים.

בשרו ודמו של האדם שייכים לשטן, הם מלאים בטבע מרדני, והם מזוהמים באופן מצער – הם טמאים. בני האדם חושקים מדי בהנאת הבשר והדם, יש יותר מדי התגשמויות של הבשר והדם, ולכן אלוהים מתעב את הבשר והדם במידה מסוימת. כשבני האדם משאירים מאחור את הדברים המטונפים והמושחתים של השטן, הם זוכים בישועתו של אלוהים. אולם אם הם עדיין לא מסוגלים להשיל מעליהם את הטינופת ואת השחיתות, הם עדיין יהיו בתחומו של השטן. המזימות, המרמה והעיוות של בני האדם נובעים כולם מהשטן. בכך שאלוהים מושיע אתכם, הוא מפריד אתכם מהדברים האלה. עבודתו של אלוהים לא יכולה להיות שגויה, והיא נועדה להושיע את בני האדם מהחושך. כשתאמינו במידה מסוימת, כשתוכלו להשיל מעליכם את השחיתות של הבשר והדם וכשהשחיתות הזו כבר לא תכבול אתכם, האם לא תזכו בישועה? כשאתם חיים בתחומו של השטן, אתם לא מסוגלים לבטא את אלוהים, אתם מטונפים ולא תקבלו את ירושתו של אלוהים. ברגע שתתנקו ותהפכו למושלמים, תהיו קדושים, ותהיו רגילים, ואלוהים יברך אתכם ויתענג בכם. העבודה שאלוהים עושה היום היא ישועה, ויתרה מזאת, היא משפט, ייסורים וקללות. יש לה היבטים רבים. האם חלק מדברי האל אינם משפט וייסורים אלא גם קללות? אני מדבר על מנת להשיג תוצאה, כדי לגרום לבני האדם להכיר את עצמם, ולא כדי להמית בני אדם. לבי נועד למענכם. דיבור הוא אחת השיטות שבהן אני עובד. אני משתמש בדברים כדי לבטא את טבעו של אלוהים וכדי לאפשר לכם להבין את רצונו של אלוהים. הבשר והדם שלכם יכולים למות, אך יש לכם רוח ונשמה. אילו לבני האדם היו רק בשר ודם, לא הייתה משמעות לאמונתם באלוהים, ולא הייתה משמעות לכל העבודה הזו שעשיתי. כיום, אני מדבר על דבר אחד ואז על משנהו. רגע אחד אני רוחש שנאה עזה לבני האדם, וברגע הבא אני רוחש אהבה אדירה. אני עושה זאת כדי לשנות את הטבע שלכם ולחולל שינוי בתפיסות שלכם.

אחרית הימים הגיעה, ומדינות ברחבי העולם שרויות במהומות. אי-סדר פוליטי, רעב המוני, מגיפות, הצפות, בצורת צצים בכל מקום. יש קטסטרופה בעולמו של האדם, והשמיים שלחו ארצה אסון. אלה אותותיה של אחרית הימים. אך בעיני בני האדם, זה נראה כמו עולם של עליצות והדר שרק הולך ומשתפר. כשבני האדם מביטים בעולם, לבם נמשכים אליו, ורבים מהם לא מסוגלים להיחלץ ממנו. בני אדם רבים יפלו בפח של בני האדם שמשתמשים בתכסיסים וכישוף. אם לא תשאפו להתקדם ואם לא יהיו לכם אידאלים, נחשול החטאים הזה יסחף אתכם. סין היא המדינה הנחשלת ביותר בעולם. זו הארץ שבה נח התנין הגדול האדום כאש על כל פיתוליו. זו הארץ שבה יש הכי הרבה בני אדם שעובדים אלילים ועוסקים בכישוף והכי הרבה מקדשים. זה מקום משכנם של שדים מטונפים. אתם נולדתם לה, ואתם נהנים מיתרונותיה. היא השחיתה אתכם ומענה אתכם, אך לאחר שאתם עוברים אינטרוספקטיבה, אתם מפנים לה את הגב ונופלים לחלוטין לנחלתו של אלוהים. זה כבודו של אלוהים, ולכן יש לשלב העבודה הזה חשיבות רבה. אלוהים עשה עבודה בהיקף כה רחב, הוא אמר דברים כה רבים, ובסופו של דבר, הוא יזכה בכם לחלוטין – זה חלק אחד בעבודת הניהול של אלוהים, וזה "שלל הניצחון" של הקרב בשטן. ככל שבני האדם האלה טובים יותר, וככל שחיי הכנסייה מתחזקים, כך התנין הגדול האדום כאש מוכנע יותר. אלה עניינים של העולם הרוחני, ואלה הקרבות של העולם הרוחני, וכשאלוהים ינצח, השטן יבויש וייפול אפיים ארצה. יש חשיבות אדירה לשלב הזה בעבודתו של אלוהים. עבודה בהיקף כה רחב מושיעה לחלוטין את קבוצת בני האדם הזו. אתם נמלטים מהשפעת השטן, אתם חיים בארץ הקדושה, אתם חיים באורו של אלוהים, וישנם ההנהגה וההכוונה של האור, ואז יש משמעות להיותכם חיים. מה שאתם אוכלים ולובשים שונה ממה שהם אוכלים ולובשים. אתם נהנים מדברי האל וחיים חיים בעלי משמעות – וממה הם נהנים? הם נהנים רק מהמורשת של אבותיהם ומ"הרוח הלאומית". אין להם אפילו שמץ של אנושיות! הבגדים שלכם, דבריכם ומעשיכם שונים משלהם. בסופו של דבר, אתם תעזבו לחלוטין את הטינופת, כבר לא תהיו לכודים בפיתוי של השטן, ותזכו באספקה היומית שאלוהים מעניק. עליכם תמיד להיות זהירים. על אף שאתם חיים במקום מטונף, אתם לא נגועים בטינופת, ואתם יכולים לחיות לצדו של אלוהים ולקבל את ההגנה האדירה שלו. נבחרתם מקרב כל הארץ הצהובה הזו. אתם בני האדם המבורכים ביותר, הלא כן? כיצירים נבראים, עליכם כמובן לעבוד את אלוהים ולעסוק בחיפוש חיים בעלי משמעות. אם אתם לא עובדים את אלוהים ואם אתם חיים בבשר והדם המזוהמים, אתם רק חיה בעור של אדם, הלא כן? כבני אנוש, עליכם להשקיע למען אלוהים ולסבול כל סבל. עליכם לקבל את מעט הסבל שאתם עוברים כיום בשמחה ובביטחון ולחיות חיים בעלי משמעות, כמו איוב ופטרוס. בעולם הזה, האדם לובש בגדים של השטן, אוכל מזון שמעניק לו השטן ועובד ומשרת תחת שליטתו של השטן, תוך שהוא נרמס תחת הטינופת שלו. אם אתם לא תופסים את משמעות החיים או את הדרך הנכונה, מה הטעם לחייכם? אתם עוסקים בחיפוש הדרך הנכונה ושואפים להשתפר. אתם גדלים באומת התנין הגדול האדום כאש, ואתם בני האדם שאלוהים קורא להם צדיקים. אלה החיים בעלי המשמעות הרבה ביותר, הלא כן?

מקור  כנסיית האל הכול יכול

ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד

רוב בני האדם מאמינים באלוהים למען הייעוד העתידי שלהם או למען הנאה זמנית. בקרב בני אדם שלא עברו אף טיפול, האמונה באלוהים היא למען הכניסה לשמיים, כלומר למען זכייה בגמול. היא לא למען ההפיכה למושלם, או מילוי חובתו של ברוא אל. כלומר רוב בני האדם לא מאמינים באלוהים כדי למלא את אחריותם, או כדי להשלים את חובתם. נדירים המקרים שבהם בני אדם מאמינים באלוהים כדי לחיות חיים בעלי משמעות, ואין בני אדם שמאמינים שמכיוון שהאדם חי, עליו לאהוב את אלוהים לפי דין שמיים ועקרון הארץ, ושזה ייעודו הטבעי של האדם. לכן, על אף שכל אדם עוסק בחיפוש היעדים הייחודיים לו, יש דמיון בין המטרה והמניע של עיסוקם של כל בני האדם. יתרה מזאת, רוב בני האדם עובדים את אותם דברים. במהלך אלפי השנים האחרונות, מאמינים רבים מתו, ורבים מתו ונולדו מחדש. לא רק אדם אחד או שניים מחפשים את אלוהים, ואפילו לא אלף או אלפיים, אך רוב בני האדם האלה עוסקים בחיפוש למען הסיכויים העתידיים שלהם או למען התקוות המפוארות שלהם. נדירים בני האדם שמסורים למשיח. הרבה מאמינים אדוקים מתו בנפילה ברשתות שלהם עצמם. מעבר לכך, מספר בני האדם שהצליחו הוא קטן להחריד. עד היום, איש לא יודע את הסיבות לכישלונם של בני אדם מסוימים, או את סוד ההצלחה של האחרים. בני האדם שמחפשים את המשיח באופן כפייתי עדיין לא זכו בתובנה פתאומית. הם עדיין לא הצליחו לפרש את התעלומות האלה משום שהם פשוט לא יודעים. אף על פי שהם השקיעו מאמצים אדירים בעיסוקם בחיפוש, הדרך שבה הם צועדים היא לא דרך ההצלחה אלא דרך הכישלון שבה צעדו קודמיהם בעבר. לכן, ללא קשר לאופן שבו הם מחפשים, הם צועדים בדרך המובילה לחושך, הלא כן? הדברים שהם זוכים בהם הם פירות מרים, הלא כן? אומנם קשה לחזות אם בני אדם המתחקים אחר אלה שהצליחו בעבר יצליחו או ייכשלו, אך קשה עוד יותר לבני אדם המחפשים בהתחקות אחר אלה שנכשלו. יש להם סיכוי גדול אף יותר להיכשל, הלא כן? איזה ערך יש לדרך שהם צועדים בה? הם מבזבזים זמן, הלא כן? גם כשבני האדם מצליחים בעיסוקם בחיפוש וגם כשהם נכשלים, יש סיבה לכך. גורלם להצליח או להיכשל לא נקבע על פי העובדה שהם מחפשים כאוות נפשם.

קול של אלוהים｜האם התעוררתם לחיים?

כנסיית האל הכול יכול｜קול של אלוהים｜האם התעוררתם לחיים?

אחרי שתביאו לידי ביטוי אנושיות רגילה ותהפכו למושלמים, אף על פי שלא תהיו מסוגלים להתנבא או לדבר על תעלומות, תביאו לידי ביטוי צלם של בן אנוש ותחשפו אותו. אלוהים ברא את האדם, ולאחר מכן השטן השחית את האדם, וההשחתה הזו הפכה את בני האדם לגוויות. על כן, אחרי שתשתנו, תהיו שונים מהגוויות האלה. דברי האל הם אלה שמעניקים חיים לרוחותיהם של בני האדם וגורמים להן להיוולד מחדש, וכשרוחותיהם בני האדם ייוולדו מחדש, הם יתעוררו לחיים. המילה "גוויות" מתייחסת לגופות ללא רוח, לבני אדם שרוחם מתה. כשרוחותיהם של בני האדם מקבלות חיים, הן מתעוררות לחיים. הקדושים שדיברנו עליהם קודם, מתייחסים לבני האדם שהתעוררו לחיים, בני האדם שהיו נתונים להשפעתו של השטן אבל הביסו את השטן. העם הנבחר בסין סבל מהרדיפות האכזריות וחסרות האנושיות ומהתכסיסים של התנין הגדול האדום כאש, וכתוצאה מכך, נפשם של בני העם הייתה הרוסה והם איבדו כל אומץ לחיות. לפיכך, התעוררות רוחותיהם חייבת להתחיל ממהותם: על רוחם להתעורר בתוך מהותם, לאט-לאט. כשיבוא יום שבו הם יתעוררו לחיים, לא יהיו עוד משוכות, והכל יתקדם על מי מנוחות. כרגע לא ניתן להשיג זאת. רוב האנשים מביאים לידי ביטוי בעיקר אווירה של מוות. הם אפופים בהילה של מוות ויותר מדי דברים חסרים להם. דבריהם של חלק מבני האדם נושאים מוות, מעשיהם נושאים מוות, וכמעט כל מה שהם מביאים לידי ביטוי הוא מוות. אם בני האדם יישאו עדות על אלוהים כיום בפומבי, העבודה הזו לא תצליח, משום שהם עדיין לא התעוררו לגמרי לחיים, ומשום שיותר מדי מכם מתים. כיום, יש כאלה ששואלים מדוע אלוהים לא עושה אותות ומופתים כדי להפיץ במהרה את עבודתו בקרב אומות הגויים. בני אדם מתים לא יכולים לשאת עדות על אלוהים. בני אדם חיים יכולים לעשות זאת, אך רוב בני האדם כיום מתים. יותר מדי בני אדם חיים בכלוב של מוות. הם נתונים להשפעתו של השטן ולא מסוגלים לנצח – על כן, איך הם יוכלו לשאת עדות על אלוהים? איך הם יוכלו להפיץ את עבודת הבשורה?

כנסיית האל הכול יכול｜ אלוהים הוא מקור חיי האדם

כנסיית האל הכול יכול｜ אלוהים הוא מקור חיי האדם

האל הכול יכול אומר, ״אלוהים הוא מקור החיים לכל הבריאה, ללא קשר להבדלים בצורתם של הנבראים או במבנה שלהם. בלי קשר לשאלה איזה סוג של יצור חי אתם, אתם לא יכולים לנוע בניגוד לנתיב החיים שאלוהים קבע. כך או כך, כל מה שאני רוצה הוא שהאדם יבין שללא השמירה וההשגחה של אלוהים, האדם לא יכול לקבל את כל מה שהוא אמור לקבל, גם אם יתאמץ וייאבק בכל מאודו. ללא החיים שאלוהים מעניק, האדם מאבד את תחושת ערכם של חייו ומאבד את תחושת התכלית בחייו.״

אלוהים הוא מקור חיי האדם

כנסיית האל הכול יכול ｜אלוהים הוא מקור חיי האדם

מהרגע שבו אתם מגיעים בבכי לעולם הזה, אתם מתחילים למלא את חובתכם. אתם נכנסים לתפקידכם בתוכנית של אלוהים ובייעודו של אלוהים. אתם מתחילים את מסע החיים. בלי קשר לרקע שלכם ולמסע הצפוי לכם, איש לא יכול לברוח מהתזמור וההסדר שהותוו לו משמיים, ואיש לא שולט על גורלו, מפני שאלוהים המושל בכל הוא היחיד המסוגל לבצע עבודה כזו. מאז תחילת קיומו של האדם, אלוהים עובד בהתמדה, מנהל את התבל הזו ומכוון את השינויים והתנועות של כל הדברים. כמו כל שאר הדברים, האדם ניזון בשקט ובלא יודעין מהמתיקות, ומהגשם, ומהטל, הבאים מאלוהים. כמו כל שאר הדברים, האדם חי בלא יודעין תחת תזמור יד אלוהים. לבו ורוחו של האדם מוחזקים ביד אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכל.

להסיר את הכישוף | ‘האם ציות לכמרים ולבכירים זהה לציות לאלוהים?

  כנסיית האל הכול יכול|  להסיר את הכישוף | ‘האם ציות לכמרים ולבכירים זהה לציות לאלוהים?

ישנם מאמינים שחושבים שכל הכמרים והבכירים של העולם הדתי נבחרו ומונו על ידי אלוהים, ושהם כולם אנשים שמשרתים את אלוהים. לפיכך, הם מאמינים שרק ציות לכמרים ולבכירים הוא ציות לאלוהים, ושהתרסה וגינוי של הכמרים והבכירים היא התרסה נגד אלוהים. הם אפילו מאמינים שבכנסיות, רק הכמרים והבכירים מבינים את כתבי הקודש ויכולים להסביר אותם, וכל עוד מה שהכמרים והבכירים מטיפים או עושים עולה בקנה אחד עם כתבי הקודש ומבוסס בכתבי הקודש, על האנשים לציית להם וללכת בעקבותיהם. אך האם סוג כזה של ציות לכמרים ולבכירים עולה בקנה אחד עם האמת? האם הבנה של הידע שבכתבי הקודש מייצגת הבנה של האמת וידע אודות אלוהים? כיצד עלינו להתייחס לכמרים ולבכירים שתואמים לרצונו של אלוהים?

להסיר את הכישוף | ‘כיצד עלינו לקבל את שובו של אלוהים?’

כנסיית האל הכול יכול | להסיר את הכישוף | כיצד עלינו לקבל את שובו של אלוהים?

ארבעת ירחי הדם כבר הופיעו. פירוש הדבר שהאסונות הגדולים יכו בנו בקרוב, כפי שנובא בספר יואל, "וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההם אשפוך את רוחי. ונתתי מופתים בשמיים ובארץ, דם ואש ותימרות עשן. השמש ייהפך לחושך, והירח לדם, לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא" (יואל ג' 2-4). לפני שהאסונות הגדולים יכו בנו, רוחו של אלוהים תזין את עבדיו ושפחותיו, והוא ישלים קבוצה של מתגברים. אם לא נוכל לעלות השמיימה לפני האסונות הגדולים, קרוב לוודאי שנמות באסונות הללו. עכשיו, הברק ממזרח מעיד שהאדון ישוע חזר, ביטא את האמת, והשלים קבוצה של מתגברים. האם זה מגשים את הנבואות שבכתבי הקודש? האם הברק ממזרח הוא התגשמות עבודת האל?

כנסיית האל הכול יכול| עליכם לחיות למען האמת משום שאתם מאמינים באלוהים

כנסיית האל הכול יכול| עליכם לחיות למען האמת משום שאתם מאמינים באלוהים

הבעיה הנפוצה שקיימת בכל בני האדם היא שהם מבינים את האמת אך אינם יכולים לממש אותה. גורם אחד הוא חוסר נכונותו של האדם לשאת במחיר, וגורם אחר הוא שיכולת ההבחנה של האדם לוקה בחסר; הוא לא מסוגל לשאת מבטו מעבר לקשיים הקיימים בחיים האמיתיים והוא לא יודע איך לנהוג כראוי. מכיוון שלאדם יש ניסיון מועט מדי, איכות נמוכה מדי ורק הבנה מוגבלת של האמת, הוא אינו מסוגל לפתור את הקשיים שהוא נתקל בהם בחיים. הוא יכול רק לשלם מס שפתיים לאמונתו באלוהים ואינו מסוגל להפוך את אלוהים לחלק מחיי היום-יום שלו. במילים אחרות, אלוהים הוא אלוהים והחיים הם החיים, כאילו לאדם אין קשר עם אלוהים בחייו. זוהי אמונתם של כל בני האדם. אמונה שכזו באלוהים לא תאפשר לאדם ליפול בנחלתו ולהיעשות מושלם בידו במציאות. למען האמת, דבר אלוהים אינו בלתי שלם, אלא שיכולתו של האדם לקבל את דברו פשוט לקויה. אפשר לומר שכמעט אין בני אדם שמתנהגים בהתאם לכוונות האל. במקום זאת, אמונתם באלוהים היא בהתאם לכוונותיהם שלהם, לתפיסות הדתיות המבוססות שלהם ולמנהגיהם. מעטים הם האנשים העוברים שינוי משקיבלו את דבר אלוהים ומתחילים לפעול בהתאם לרצונו. במקום זאת, הם מתמידים באמונותיהם השגויות. כשבן אדם מתחיל להאמין באלוהים, הוא עושה זאת על סמך הכללים המקובלים של הדת וחי ומקיים קשרים עם הזולת באופן שמושתת לגמרי על פילוסופיית החיים שלו. כך קורה עם תשעה מכל עשרה בני אדם. מעטים מאוד הם האנשים שהוגים תוכנית אחרת ופותחים דף חדש משהתחילו להאמין באלוהים. איש אינו רואה בדבר אלוהים את האמת ולא מיישם את דבר אלוהים בתור האמת.

באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים

כנסיית האל הכול יכול| באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים

מדוע אתם מאמינים באלוהים? השאלה הזו מבלבלת את רוב בני האדם. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי אלוהים שבשמיים, מה שמעיד על כך שהם מאמינים באלוהים לא כדי להישמע לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים או אסון. רק משום כך הם נשמעים לו במידת מה, אך הציות שלהם תלוי בדבר – הם נשמעים לו למען הסיכויים העתידיים האישיים שלהם ובעל כורחם. אם כך, מדוע אתם מאמינים באלוהים? אם אתם מאמינים רק למען סיכוייכם העתידיים וגורלכם, מוטב שלא תאמינו כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערכה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד הציות לאלוהים, סופכם להיענש כתוצאה מהתנגדותכם לאלוהים. כל מי שלא מחפש ציות לאלוהים באמונתו מתנגד לאלוהים. אלוהים דורש שבני האדם יחפשו את האמת, שהם ישתוקקו לדברי האל, שהם ישתו ויאכלו את דברי האל וינהיגו אותם כדי שהם יוכלו להגיע לציות לאלוהים. אם המניעים שלכם באמת כאלה, אלוהים ודאי ירומם אתכם וודאי יהיה חסוד כלפיכם. איש לא יכול להטיל בכך ספק ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם הם לא למען הציות לאלוהים ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – תפילותיכם בפני אלוהים ואפילו כל מעשה שלכם – יהיה מנוגד לאלוהים. ייתכן שאתם מנומסים ומדברים ברוך, שכל מעשיכם וכל מוצא פיכם נראים נכונים, שאתם נראים כמו בני אדם שנשמעים לאלוהים, אך בכל הנוגע למניעים וההשקפות שלכם באשר לאמונה באלוהים, כל מה שאתם עושים מרושע ומנוגד לאלוהים. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באלוהים ישירות ואלוהים לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: אלוהים יטפל בכל אחד מהם בתורו ויתמודד עם כל אחד מהם בתורו.

לעבוד את אלוהים ברוח ובאמת | ״קול הלב של יציר נברא״

 כנסיית האל הכול יכול|  לעבוד את אלוהים ברוח ובאמת | ״קול הלב של יציר נברא״

קול הלב של יציר נברא רציתי לבכות, אך שום מקום לא הרגיש נכון. רציתי לשיר, אך אף שיר לא נמצא. רציתי להביע את אהבת יציר נברא. חיפשתי גבוה ונמוך, אך אף מילה לא יכלה להביע, יכלה להביע את תחושותיי. האל המעשי והאמיתי, האהבה בתוך ליבי. ארים את ידי להלל, אשמח שבאת לעולם זה.

Only Christ of the Last Days Can Give Man the Way of Eternal Life

Sermons and Fellowship About God’s Word “Only Christ of the Last Days Can Give 

Man the Way of Eternal Life”

124-A-1

Let’s first read a passage of God’s words, “Only Christ of the Last Days Can Give Man the Way of Eternal Life.”

The way of life is not something that can be possessed by just anyone, nor is it easily obtainable by all. That is because life can only come from God, which is to say, only God Himself possesses the substance of life, there is no way of life without God Himself, and so only God is the source of life, and the ever-flowing wellspring of living water of life. From when He created the world, God has done much work involving the vitality of life, has done much work that brings life to man, and has paid a great price so that man might gain life, for God Himself is eternal life, and God Himself is the way by which man is resurrected. God is never absent from the heart of man, and lives among man at all times. He has been the driving force of man’s living, the fundament of man’s existence, and a rich deposit for man’s existence after birth. He causes man to be reborn, and enables him to tenaciously live in his every role. Thanks to His power, and His inextinguishable life force, man has lived for generation after generation, throughout which the power of God’s life has been the mainstay of man’s existence, and for which God has paid a price that no ordinary man has ever paid. God’s life force can prevail over any power; moreover, it exceeds any power. His life is eternal, His power extraordinary, and His life force not easily overwhelmed by any created being or enemy force. The life force of God exists, and shines its brilliant radiance, regardless of time or place. God’s life remains forever unchanged throughout the upheavals of heaven and earth. All things pass away, but God’s life still remains, for God is the source of the existence of all things, and the root of their existence. Man’s life originates from God, the existence of the heaven is because of God, and the existence of the earth stems from the power of God’s life. No object possessed of vitality can transcend the sovereignty of God, and no thing with vigor can break away from the ambit of God’s authority. In this way, regardless of who they are, everyone must submit under the dominion of God, everyone must live under God’s command, and no one can escape from His control.