מוזיקה ישראלית | מזמור
כל האומות באות אל אורך
I
אתה פותח את חיבוקך הר-חב,
ללטף האנושות בתוך אנ-ח-תה,
אתה מניע זרו-עותיך, של אכפ-תיות וחו-זק,
ועיניך הבהירות זורחות!
ואהבתך ורחמיך איתנו תמיד,
ופניך האדירות מופיעות,
בעולם זה המושחת מזה זמן רב,
כעת קרני האור שלך כאן.
ועולמנו גוסס, מובס ומרו-שע,
והיא קוראת למושיע שיבוא שנית.
אתה מביא תק-ווה לאנו-שות,
II
אתה פותח את חיבוקך הרחב,
ללטף האנו-שות בתוך אנ-ח-תה,
אתה מניע זרו-עותיך, של אכפתיות וחוזק,
ועיניך הבהירות זורחות!
ועולמנו גוסס, מובס ומרו-שע,
והיא קוראת למושיע שיבוא שנית.
ועולמנו גוסס, מובס ומרושע,
והיא קוראת למושיע שיבוא שנית.
אתה מביא תק-ווה לאנו-שות,
וקץ לאל-פיים שנות, המתנה, המתנה!
III
בואו, כל האומות כולן. בואו אל אורכן,
חופשיות משי-עבוד לא-חד המרו-שע,
מ-ה-חשכה, לעד נהיה חופשיים,
חופשיים לצעוק "שמך הקדוש יהולל לעד!
בואו, כל האומות כולן. בואו אל אורכן.
חופשיות משי-עבוד לא-חד המרו-שע,
מ-ה-חשכה, לעד נהיה חופשיים,
חופשיים לצעוק "שמך הקדוש יהולל לעד!
בואו, כל האומות.
ועולמנו גוסס, (בואו אל אורכן,)
(חופשיות משיעבוד לאחד המרושע,)
והיא קוראת למושיע שיציל אותנו.
מהחשכה, לעד נהיה חופשיים,
חופשיים לצעוק "שמך הקדוש יהולל לעד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה