פסוקים מכתבי הקודש, להתייחסות:
"ויאמר אליו פילפוס, אדני הראנו נא את-האב ודי לנו. ויאמר אליו ישוע, זה כמה ימים אנכי אתכם, ואתה פילפוס הטרם תדעני? הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב? האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי? הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר, כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים. האמינו לי, כי אנכי באבי ואבי בי, ואם לא, האמינו לי בגלל המעשים" (יוחנן י"ד 8-11).
"אני והאב אחד אנחנו" (יוחנן י' 30).
דברי אלוהים רלוונטיים:
אלוהים הוא השולט בכל הדברים והמנהל את כל הדברים. הוא ברא את כל שיש, הוא מנהל את כל שיש, והוא אף שולט בכל שיש ותומך בכל שיש. זהו מעמדו של אלוהים, זוהי זהותו של אלוהים.עבור כל הדברים וכל שיש, זהותו האמיתית של אלוהים היא זהות הבורא ושליטם של כל הדברים. כזו היא הזהות שיש לאלוהים, והוא ייחודי בקרב כל הדברים. אף אחד מברואיו של אלוהים – בין אם הם מקרב האנושות או בעולם הרוחני – אינו יכול להתחזות לאלוהים בזהותו ובמעמדו או להחליפו בעזרת אמצעים או תירוצים כלשהם, שכן יש רק אחד בקרב כל הדברים שיש לו זהות, עוצמה וסמכות כאלה, וכן היכולת לשלוט בכל הדברים: האל הייחודי שלנו עצמו.
מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי י'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'
יש רק אל אחד, רק דמות אחת היא האל הזה, ורק רוח אלוהים אחת, כפי שנכתב בכתבי הקודש ש"רוח הקודש אחת היא ואלוהים אחד הוא". ...אלוהים הוא רוח, אך הוא מסוגל גם להתגלם בבשר ודם ולחיות בקרב בני האדם, כשם שהוא מסוגל להיות מעל לכול הדברים. רוחו שורה בכול ונוכחת בכול. הוא יכול להיות בבשר ודם ובתבל כולה בעת ובעונה אחת. כיוון שכל בני האדם אומרים שאלוהים הוא האל האמיתי האחד והיחיד, הרי שיש אלוהים אחד, שאיש אינו יכול לחלקו על פי רצונו! אלוהים הוא רוח אחת בלבד ודמות אחת בלבד, וזוהי רוח אלוהים.
מתוך 'האם השילוש הקדוש קיים?' ב'הדבר מופיע בבשר'
אם מישהו מביניכם אומר שהשילוש הקדוש אכן קיים, הסבר מהו בדיוק האל האחד הזה בשלוש דמויות. מהו האב הקדוש? מהו הבן? מהי רוח הקודש? האם יהוה הוא האב הקדוש? האם ישוע הוא הבן? מהי אם כן רוח הקודש? האם האב אינו רוח הקודש? האם מהותו של הבן אינה גם היא רוח הקודש? האם עבודתו של ישוע לא היתה עבודתה של רוח הקודש? האם עבודתו של יהוה באותה עת לא בוצעה על ידי רוח הזהה לישוע? כמה רוחות יכולות להיות לאלוהים? על פי ההסבר שלך, שלוש הדמויות, האב, הבן ורוח הקודש, הן אחד. אם כך, יש שלוש רוחות, אך קיומן של שלוש רוחות משמע שקיימים שלושה אלים. פירוש הדבר הוא שאין אל אמיתי אחד. כיצד יכול אל שכזה עדיין להיות בעל המהות הפנימית של אלוהים? אם אתה מקבל שיש רק אל אחד, כיצד ייתכן שיש לו בן והוא אב? האם אלה אינן רק התפיסות שלך? ...אם כפי שאתה אומר, הוא האב, הבן ורוח הקודש, האם אלה אינם שלושה אלים? רוח הקודש היא עניין אחד, הבן הוא עניין אחר, והאב הוא עניין שלישי. הם דמויות שונות בעלות מהות שונה, כיצד אם כן הם יכולים להיות חלק מאל אחד? רוח הקודש היא רוח, קל לאדם להבין זאת. אם כך, האב הוא רוח על אחת כמה וכמה. הוא מעולם לא ירד אל האדמה ומעולם לא התגלם בבשר ודם. הוא יהוה אלוהים שבלב האדם והוא בהחלט גם רוח. מהו אם כן הקשר בינו לבין רוח הקודש? האם זהו קשר בין אב לבנו? או שמא זהו הקשר בין רוח הקודש לרוח האב? האם מהותה של כול רוח זהה? או שמא רוח הקודש היא כלי של האב? כיצד ניתן להסביר זאת? ואם כך, מהו הקשר בין הבן לרוח הקודש? האם זהו קשר בין שתי רוחות או בין אדם לרוח? כול אלה הם עניינים שלא יכול להיות להם הסבר! אם כולם רוח אחת, לא ניתן לדבר על שלוש דמויות, כי הן בעלות רוח אחת. אילו היו דמויות נפרדות, רוחותיהן היו שונות זו מזו בכוחן והן בפשטות לא יכולות היו להיות רוח אחת. מושג זה של האב, הבן ורוח הקודש הוא מגוחך ביותר! הוא מחלק את אלוהים ומפצל אותו לשלוש דמויות, שלכול אחת מהן מעמד של רוח. כיצד אם כן הוא יכול להיות עדיין רוח אחת ואל אחד? אמרו לי, האם השמיים והארץ וכול הדברים אשר בהם נבראו על ידי האב, הבן או רוח הקודש? יש שאומרים שהם בראו אותם כולם יחד. מי גאל את האנושות אם כך? האם היו אלה רוח הקודש, הבן או האב? יש שאומרים שהיה זה הבן שגאל את האנושות. מיהו אם כן הבן במהותו? האם הוא אינו התגלמותה של רוח אלוהים? ההתגלמות קוראת לאלוהים שבשמיים בשם אב מנקודת מבטו של האדם שנברא. האם אינך מודע לכך שישוע נולד מרוח הקודש? רוח הקודש מצויה בו. תאמר מה שתאמר, הוא עדיין אחד עם אלוהים שבשמיים, כי הוא התגלמותה של רוח אלוהים. רעיון זה על הבן בפשטות אינו אמת. רוח אחת היא שמבצעת את כול העבודה, רק אלוהים עצמו, כלומר רוח אלוהים מבצעת את עבודתו. מיהי רוח אלוהים? האם אין זו רוח הקודש? האם לא רוח הקודש היא שעובדת בישוע? לולא בוצעה העבודה על ידי רוח הקודש (כלומר רוח אלוהים), האם עבודתה יכולה היתה לייצג את אלוהים עצמו? כשישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם אב בזמן שהתפלל, הדבר נעשה רק מנקודת מבטו של אדם שנברא, רק מפני שרוח אלוהים עטתה דמות אדם רגיל והיתה לה מעטפת חיצונית של ישות שנבראה. גם אם היתה בתוכו רוח אלוהים, מראהו החיצוני היה עדיין מראה של אדם רגיל. במלים אחרות, הוא נעשה "בר האנוש" שעליו דיברו כול בני האדם, כולל ישוע עצמו. כיוון שהוא נקרא "בר אנוש", הוא אדם (גבר או אישה, בכל מקרה בעל מעטפת חיצונית של בן אנוש) שנולד למשפחה רגילה של בני אדם רגילים. לפיכך העובדה שישוע קרא לאלוהים שבשמיים בשם אב היתה זהה לאופן שבו קראתם לו אתם אב לראשונה. הוא עשה זאת מנקודת מבט של אדם שנברא. האם אתם זוכרים עדיין את תפילת האדון שישוע לימד אתכם לשנן? "אבינו שבשמיים..." הוא ביקש מכול בני האדם לקרוא לאלוהים שבשמיים בשם אב. וכיוון שגם הוא קרא לו אב, הוא עשה זאת מנקודת מבט של אדם הנמצא בעמדה שווה לכולכם. כיוון שקראתם לאלוהים שבשמיים בשם אב, הדבר מראה כי ישוע ראה עצמו בעמדה הזהה לעמדתכם, וכאדם על פני האדמה שנבחר על ידי אלוהים (כלומר בן האל). אם אתם קוראים לאלוהים "אב", האין זה מפני שאתם ברואים? תהיה סמכותו של ישוע על פני האדמה גדולה ככול שתהיה, לפני הצליבה הוא היה רק בר אנוש, הנשלט על ידי רוח הקודש (כלומר אלוהים), ואחד הברואים שעל פני האדמה, משום שטרם השלים את עבודתו. לפיכך העובדה שקרא לאלוהים שבשמיים בשם אב נבעה רק מצניעותו וצייתנותו. אולם פנייתו לאלוהים (כלומר הרוח שבשמיים) באופן זה, אינה מוכיחה שהוא בנה של רוח אלוהים שבשמיים, אלא רק שנקודת מבטו שונה ולא שהוא דמות שונה. קיומן של דמויות שונות היא טענה מופרכת! קודם לצליבתו, היה ישוע בר אנוש הכבול על ידי מגבלות הגוף, ולא היתה לו סמכותה המלאה של הרוח. לכן הוא יכול היה לבקש את רצונו של אלוהים האב רק מנקודת מבטה של ישות שנבראה. כפי שהתפלל שלוש פעמים בגת שמנים: "לא כרצוני אלא כרצונך". בטרם נצלב, הוא לא היה אלא מלך היהודים. הוא היה המשיח, בר האנוש, ולא גוף של כבוד. לכן, מנקודת מבט של ישות שנבראה, הוא קרא לאלוהים אב. ...לאחר שישוע הלך, רעיון זה של האב והבן חדל מלהתקיים. הרעיון הזה התאים רק לשנים שבהן ישוע התגלם בבשר ודם. בכול יתר הנסיבות, כשאתם קוראים לאלוהים בשם אב, הקשר הוא בין אדון הבריאה לישות שנבראה. אין זמן שבו הרעיון הזה של שילוש, האב, הבן ורוח הקודש, יכול להיות תקף. זוהי טענה מופרכת שלעתים רחוקות נראית במהלך העידנים ושאינה קיימת!
מתוך 'האם השילוש הקדוש קיים?' ב'הדבר מופיע בבשר'
בכול זאת יהיו מי שיאמרו, האם אלוהים לא אמר במפורש שישוע הוא בנו האהוב? "ישוע הוא בנו האהוב של אלוהים, שממנו הוא רווה נחת", דברים אלה בהחלט נאמרו על ידי אלוהים עצמו. היה זה אלוהים שנשא עדות לעצמו, אלא שהוא עשה זאת מנקודת מבט שונה, זו של הרוח שבשמיים הנושאת עדות להתגלמותה שלה. ישוע הוא התגלמות אלוהים ולא בנו שבשמיים. האם אתה מבין? האם דברי ישוע, "האב הוא בי ואני באב" מצביעים על כך שהם רוח אחת? והאם לא בשל ההתגלמות הם הופרדו בין השמיים לארץ? במציאות הם עדיין אחד. יהיה אשר יהיה, זהו בפשטות אלוהים שנושא עדות לעצמו. בשל השינוי בעידנים ובדרישות העבודה והשלבים השונים בתוכנית הניהול שלו, השם שבו האדם מכנה אותו שונה גם הוא. כשהוא בא כדי לבצע את השלב הראשון של העבודה, ניתן היה לכנותו רק בשם יהוה, רועה בני ישראל. בשלב השני, ניתן היה לכנות את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם רק בשם אדון ומשיח. אך בעת ההיא, הרוח שבשמיים ציינה רק שהוא בנו האהוב של אלוהים ולא הזכירה את היותו בנו היחיד של אלוהים. הדבר בפשטות לא קרה. כיצד ייתכן שלאלוהים יש בן יחיד? האם אז לא היה אלוהים מתגלם באדם? כיוון שהיה ההתגלמות, הוא כונה בנו האהוב של אלוהים, ומתוך כך בא הקשר בין אב לבנו. היה זה רק בשל ההפרדה בין השמיים לארץ. ישוע התפלל מנקודת מבט של בשר ודם. כיוון שעטה גוף של אנושיות רגילה, היה זה מנקודת מבט של בשר ודם כשהוא אמר: המעטפת החיצונית שלי היא זו של ישות שנבראה. כיוון שעטיתי בשר ודם כדי לרדת אל האדמה, אני רחוק כעת מאוד מן השמיים. מסיבה זו, הוא יכול היה להתפלל לאלוהים האב רק מנקודת מבט של בשר ודם. זו היתה חובתו, חובה שרוח אלוהים בהתגלמותו מוכרחה להיות מצויידת בה. לא ניתן לומר שהוא אינו אלוהים רק מפני שהוא מתפלל לאב מנקודת מבט של בשר ודם. על אף שהוא מכונה בנו האהוב של אלוהים, הוא עדיין אלוהים עצמו, שכן הוא אינו אלא התגלמות הרוח, ומהותו היא עדיין הרוח.
מתוך 'האם השילוש הקדוש קיים?' ב'הדבר מופיע בבשר'
הדבר עשוי להזכיר לרוב בני האדם את דברי אלוהים מספר בראשית: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". כיוון שאלוהים אומר "נעשה" אדם "בצלמנו", לשון הרבים מצביעה על שניים או יותר. כיוון שהשתמש בלשון רבים, אין רק אל אחד. כך החל האדם לחשוב באופן מופשט על דמויות נפרדות, ומתוך הדברים האלה נוצר רעיון האב, הבן ורוח הקודש. מה אם כן מאפיין את האב? מה מאפיין את הבן? ומה מאפיין את רוח הקודש? האם ייתכן שהאנושות של ימינו נוצרה בדמותו של אחד שהוא שילוב של שלושה יחדיו? אם כך, האם דמות האדם דומה לדמות האב, הבן או רוח הקודש? בצלמה של איזו מדמויותיו של אלוהים נברא האדם? רעיון זה של האדם בפשטות אינו נכון ושטותי! הוא יכול רק לפצל את אלוהים לכמה אלים. הזמן שבו כתב משה את ספר בראשית היה לאחר שהאנושות נבראה בעקבות בריאת העולם. בראשית, כשהעולם נברא, משה לא היה קיים. ומשה כתב את התנ"ך רק מאוחר הרבה יותר. כיצד אם כן הוא יכול היה לדעת מה אמר אלוהים שבשמיים? לא היה לו שמץ של מושג כיצד ברא אלוהים את העולם. בתנ"ך אין אזכור של האב, הבן ורוח הקודש, אלא רק של האל האמיתי האחד יהוה, שביצע את עבודתו בישראל. הוא מכונה בשמות שונים כשהעידנים מתחלפים, אך הדבר אינו יכול לשמש הוכחה לכך שכול שם מתייחס לדמות שונה. אילו כך היה, האם לא היו באלוהים אין ספור דמויות? הכתוב בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה, שלב עבודה של אלוהים עצמו בתחילת עידן החוק. היתה זו עבודתו של אלוהים, שבה הכול היה כדברו ונעשה כמצוותו. בשום עת לא אמר יהוה שהוא האב שבא לבצע עבודה והוא מעולם לא ניבא שהבן יבוא לגאול את האנושות. כשהגיעה תקופתו של ישוע, נאמר רק שאלוהים התגלם בבשר ודם כדי לגאול את האנושות כולה, ולא שהבן הוא שהגיע. כיוון שהעידנים אינם דומים זה לזה והעבודה שאלוהים עצמו עושה שונה אף היא, עליו לבצע את עבודתו בעולמות שונים. לפיכך, הזהות שהוא מייצג שונה אף היא. האדם מאמין שיהוה הוא אביו של ישוע, אך ישוע לא הכיר בכך למעשה, כשאמר: "לעולם איננו מובחנים זה מזה כאב ובן. אני והאב שבשמיים הננו אחד. האב הוא בי ואני באב. כשהאדם רואה את הבן הוא רואה את האב שבשמיים". בסופו של דבר, בין אם זה האב או הבן, הם רוח אחת שאינה נחלקת לדמויות שונות. כשהאדם מנסה להסביר, העניינים מסתבכים בגלל רעיון הדמויות הנפרדות, וכן הקשר בין האב, הבן והרוח. כשהאדם מדבר על דמויות שונות, האם הדבר אינו הופך את אלוהים חומרי? האדם אף מדרג את הדמויות במקום הראשון, השני והשלישי. כול אלה אינן אלא תפיסות של האדם שאינן ראויות להתייחסות ושלחלוטין אינן מציאותיות! אילו שאלת אותו: "כמה אלים יש?" הוא היה אומר שאלוהים הוא השילוש הקדוש, האב, הבן ורוח הקודש: האל האמיתי האחד. אילו שאלת בשנית: "מיהו האב?" הוא היה אומר: "האב הוא רוח אלוהים שבשמיים. הוא אחראי על הכול והוא אדון השמיים". "אם כך, האם יהוה הוא הרוח?" הוא היה אומר: "כן!" אילו שאלת אותו אז, "מיהו הבן?" הוא היה אומר שישוע הוא הבן כמובן. "מהו אם כן סיפורו של ישוע? מאין בא?" הוא היה אומר: "ישוע נולד למרים מרוח הקודש". "אם כך, האם מהותו אינה גם היא רוח הקודש? האם עבודתו אינה מייצגת גם היא את רוח הקודש? יהוה הוא הרוח וכך גם מהותו של ישוע. כעת באחרית הימים, אין צורך לומר שהרוח היא עדיין זו שעובדת[א]. כיצד ייתכן שהם דמויות שונות? האם אין זו בפשטות רוח אלוהים שמבצעת את עבודת הרוח מנקודות מבט שונות?" אין הבחנה בין הדמויות כשלעצמן. ישוע נולד מרוח הקודש ועבודתו היא ללא ספק עבודתה של רוח הקודש. בשלב העבודה הראשון שביצע יהוה, הוא לא התגלם בבשר ודם ולא הופיע בפני האדם. לכן האדם מעולם לא ראה את מראהו. אין זה משנה עד כמה היה אדיר וגבוה, הוא עדיין היה הרוח, אלוהים עצמו שברא את האדם בראשונה. כלומר הוא היה רוח אלוהים. כשהוא דיבר אל האדם מבין העננים, הוא היה רק רוח. איש לא היה עד למראהו. רק בעידן החסד, כשרוח אלוהים התגלמה בבשר ודם ביהודה, ראה האדם בפעם הראשונה את דמותה של ההתגלמות כאדם יהודי. את הרגש של יהוה לא ניתן היה לחוש. אולם ישוע נולד מרוח הקודש, כלומר מרוח יהוה עצמו, והוא בכול זאת נולד כהתגלמות רוח אלוהים. הדבר שהאדם ראה לראשונה היה רוח הקודש היורדת כמו יונה על ישוע. לא היתה זו הרוח הבלעדית לישוע, אלא רוח הקודש. אם כך האם ניתן להפריד בין רוחו של ישוע לרוח הקודש? אם ישוע הוא ישוע הבן, ורוח הקודש היא רוח הקודש, כיצד ייתכן שהם אחד? העבודה לא יכולה היתה להתבצע אילו כך היה. הרוח שבתוך ישוע, הרוח שבשמיים ורוח יהוה, כולן אחד. ניתן לכנותה רוח הקודש, רוח אלוהים, הרוח המועצמת פי שבעה והרוח השורה בכול. רוח אלוהים לבדה יכולה לבצע עבודה רבה. היא יכולה לברוא את העולם ולהשמידו על ידי הורדת מבול על הארץ. היא יכולה לגאול את כול האנושות ויתרה מזאת, לכבוש ולהשמיד את כול האנושות. כול העבודה הזו מתבצעת על ידי אלוהים עצמו ושום דמות אחרת של אלוהים לא יכולה היתה לעשותה במקומו. רוחו יכולה להתקרא בשם יהוה וישוע, וכן הכול יכול. הוא האדון והוא המשיח. הוא יכול להיות גם לבר האנוש. הוא בשמיים ובארץ. הוא נישא מעל ליקומים ומצוי בקרב ההמון. הוא אדונם היחיד של השמיים והארץ! מזמן הבריאה ועד עתה, התבצעה עבודה זו על ידי רוח אלוהים עצמו. בין אם זו עבודה הנעשית בשמיים או כבשר ודם, כולה מתבצעת על ידי רוחו. כול הברואים, בין אם הם בשמיים או על הארץ, נתונים בכף ידו הכול יכולה. כול אלה הם עבודתו של אלוהים עצמו ואיש אינו יכול לעשותה במקומו. בשמיים הוא הרוח אך גם אלוהים עצמו. בקרב בני האדם הוא בשר ודם אך נותר אלוהים עצמו. על אף שניתן לכנותו במאות אלפי שמות, הוא עדיין עצמו וכול העבודה[ב] הינה ביטוי ישיר של רוחו. גאולת האנושות כולה באמצעות צליבתו היתה עבודתה הישירה של רוחו, וכך גם ההכרזה לכול האומות והארצות באחרית הימים. בכול עת, ניתן לכנות את אלוהים בשם הכול יכול והאל האמיתי האחד, אלוהים עצמו השורה בכול. הדמויות הנפרדות אינן קיימות, לא כל שכן הרעיון הזה על האב, הבן ורוח הקודש! יש רק אלוהים אחד בשמיים ובארץ!
מתוך 'האם השילוש הקדוש קיים?' ב'הדבר מופיע בבשר'
הערות שוליים:
א. בטקסט המקורי המילה "שעובדת" אינה מופיעה.
ב. בטקסט המקורי המילה "העבודה" אינה מופיעה.
מקור כנסיית האל הכול יכול
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה