מזמור | למען מי על האדם לחיות
I
עבור מי על האדם לחיות? כיום הנני ער.
חייתי רק למען עצמי, עבור שם טוב ומעמד.
בתפילתי אמרתי לאל מילים נאות,
אך בחיי פעלתי מתוך תשוקותיי.
אני מאמין באל רק למען עתידי וגורלי,
אך תוך התעלמות מהאמת לאמיתה.
טקסים דתיים, בהם חייתי,
והכל ריק בסופו של דבר.
לא חייתי באמת כבן אנוש,
ולא הייתי ראוי לחיות לפני האל.
חוויתי את משפט האל ואת ייסוריו,
כעת ליבי התעורר.
אני כועס שלא חתרתי לאמת בעבר,
מרדתי באל וגרמתי לו צער.
לא קראתי מילותיו בכנות,
לא לקחתי בחשבון את רצונו.
למרות שיכולתי לכלות את עצמי עבור האל,
לא מילאתי את חובתי.
פשוט ציטטתי ספרים ושיטות,
מבלי להבין את משמעות האמת לאמיתה.
לא הצלחתי לגבור על פיתויי העולם המשתנים;
לרוב כשלתי וביישתי את שמו הגדול.
הו אלוהים, מילותיך יקרות, מילותייך לי כקרש הצלה.
הגילוי, השיפוט, הניסיונות והזיכוך שלך–כולם יטהרוני.
מעתה אדאג לרצון האל,
ואבסס את הבנותיי בחיפוש האמת.
אכלה את עצמי כדי לתת לאלוהים,
אקריב את עצמי כדי לגמול לו על אהבתו,
אקריב את עצמי כדי לגמול לו על אהבתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה